לימודים אקדמיים מבוססים על מחקרים הנערכים בכל התחומים. בזכות המחקרים ניתן לפרסם מאמרים המגיעים לעיתים לפריצת דרך או חידושים בנושא מסוים. כך זה נעשה בעולם האקדמי וכל מחקר מוסיף לידע ולהתפתחות בתחום הנלמד. העידן המקוון הביא עמו חידושים רבים גם לעולם המחקר, אך האם חידושים אלה הם תחליף הולם לדרכים הישנות?
מחקרים יכולים להיעשות בכמה אופנים וכשרוצים לבדוק משהו בהיקף נרחב, עורכים מחקר כמותי, כלומר מחקר שמודד ובודק נתונים שנאספו על ידי נשאלים שונים לגבי נושא מסוים. אפשר לערוך מחקר כמותי בכמה שיטות: אפשר לתת שאלונים לנבדקים שונים ולתת להם לענות עליהם בזמן נתון, אפשר לקיים שיחות סקר מרובות ואפשר גם לשלוח שאלונים מקוונים, למשל באמצעות גוגל פורמס או קוולטריקס.
לכל אחד מהפורמטים הללו יש יתרונות וחסרונות וייתכן שלמחקר מסוים יתאים יותר שאלון מסוג אחד בעוד שלמחקר אחר יתאים שאלון בפורמט שונה. עם זאת, עבור סטודנטים לרוב סקר המבוסס על שיחות טלפוניות או פנים אל פנים – אינו רלוונטי כאשר נדרשת אוכלוסיית מחקר גדולה.
יתרונות של שאלונים מקוונים
תפוצה: כאשר שולחים שאלון מקוון ברשת, ניתן להגיע לנשאלים רבים. זה יכול להעשות באמצעות קבוצות ברשתות חברתיות המעבירות את השאלון הלאה, אפשר לשלוח ולכוון לקבוצת אנשים תחת סטטוס מסוים כמו: אימהות אחרי לידה, סטודנטים במוסד אקדמי ועוד. בנוסף, לשאלונים מקוונים אין הגבלה גיאוגרפית וזה אומר שאם מתפרסם שאלון כזה, ניתן לענות עליו בכל מקום בעולם ולקבל מנעד רחב יותר של אוכלוסיות מגוונות.
מהירות: הפצת שאלון מקוון היא מהירה ובלחיצת כפתור הוא נשלח באותו רגע לנשאלים רבים. הפעולה הפשוטה הזו מחליפה את הצורך בהדפסת שאלונים מנייר, שינוע שלהם, חלוקה לנשאלים ולאחר מכן איסוף של השאלונים חזרה. הדבר נכון גם כשצריך לערוך את הנתונים ולהקליד כל שאלון בנפרד. אם השאלון מקוון, התשובות מגיעות ישר למקום אחד והנתונים נאספים באופן מדויק.
עלויות: אין צורך להדפיס שאלונים מקוונים, לשלוח אותם, לחלק, לאסוף או להשתמש בכוח אדם שעולה כסף נוסף. העלות של עריכת סקר עם שאלונים מקוונים היא אפס.
שילוב מדיה: יתרון ייחודי של שאלונים מקוונים הוא שניתן לשלב בהם גם תמונות, סרטונים, קטעים קוליים או קישורים המשמשים כעזר לנשאלים.
חסרונות של שאלונים מקוונים
מחייב גישה לאינטרנט: יש אוכלוסיות שאין להן גישה לרשת באופן רגיל וחופשי, כגון אנשים בגיל מבוגר שלא שולטים במיומנויות גלישה או אוכלוסיות חלשות שאינן פנויות לגלישה בשל בעיות פיננסיות, חוסר היכרות עם טכנולוגיה או חוסר פנאי. אם המחקר שואף לדגום את כלל האוכלוסייה, צריך לחשוב איך מגיעים גם למי שלא נמצא ברשת.
חשש לכפילויות: בשל הזמינות הגבוהה, ייתכן שאותו אדם יענה על השאלון המקוון יותר מפעם אחת. זה יכול להיות ממחשב אחר, טלפון סלולרי נוסף ועוד. כפילות גורמת לכך שהמחקר יהיה מוטה.
"הצפה" בשאלונים: ייתכן שדווקא משום שמדובר בשאלונים מקוונים, יתכן שלא כולם ירצו לענות עליהם בגלל הכמות הרבה של שאלונים המופצת בתדירות גבוהה יחסית. באתרים רבים או קבוצות שונות, משתמשים לא מעט בסקרים כדי לבדוק מגמות שונות בקרב הגולשים שלהם ולעיתים שאלון מחקרי עלול להיתקל בעייפות של הקהל, בייחוד אם הוא ארוך.
נטישה באמצע: לעתים נבדקים מתחילים לענות על השאלון אבל דעתם מוסחת – מספיק שהם מקבלים שיחה או הודעה והם עשויים לא לחזור. כאשר "תופסים" נבדקים שמסכימים להשתתף ומגישים להם שאלון נייר, סביר יותר שהם יענו על השאלון עד הסוף ולא ינטשו אותו באמצע.
התאמת סוג השאלון לאופי המחקר
בסופו של דבר, אם המחקר מסתפק בכמות מסוימת של נשאלים, מקבוצות אוכלוסיה שסביר להגיע אליהן דרך הפצה ברשתות חברתיות וצריך להיעשות בזמן קצר יחסית, בהחלט כדאי להשתמש בשיטה המקוונת ואפשר להגיע איתה לתוצאות ראויות.
אם המחקר רוצה להגיע לכמה שיותר שכבות באוכלוסייה לרבות כאלה שפחות סביר להגיע אליהם דרך האינטרנט, צריך לחשוב על עניין הנגישות לכולם ולבדוק לפני כן האם שיטת השאלונים המקוונים מתאימה כדי להשיג תוצאות מדויקות עד כמה שניתן. ייתכן שבמחקרים מסוימים יהיה צורך לשלב את שתי השיטות, כלומר לחלק שאלונים מודפסים וגם להשתמש בשאלונים מקוונים על מנת להגיע לכמות גדולה ומגוונת יותר של משיבים.
צריכים עזרה בהכנת שאלונים מקוונים? פנו אלינו:
