לפני כמה שנים טורקיה הייתה יעד מבוקש במיוחד עבור ישראלים שמחפשים טיפולי שיניים, ובמיוחד השתלות שיניים. המחירים האטרקטיביים והאפשרות לקבל טיפול תוך מספר ימים הפכו אותה לאופציה נוחה, ולעיתים אף זולה משמעותית מהטיפולים בישראל. אך בשנים האחרונות התמונה השתנתה, והיעד הזה כבר לא נחשב לבטוח או אמין עבור המטיילים הרפואיים הישראלים.
אחת הסיבות המרכזיות היא המתח הביטחוני. ישראלים רבים נתקלו בביטולי טיסות בלתי צפויים, חוסר וודאות בטיסות ובדרכים להגיע למרפאות, ולעיתים גם תחושת אי-נוחות וחשש אישי. המתיחות הפוליטית בין המדינות מוסיפה שכבת סיכון נוספת: הישראלים עלולים להרגיש לא בטוחים להסתובב בעיר או להגיע למרפאות השונות, ומרפאות רבות פשוט לא מעוניינות לטפל במטופלים מישראל מחשש לסיבוכים פוליטיים או ביטחוניים.
בנוסף, בשנים האחרונות מצטברות יותר ויותר עדויות של ישראלים שחוו טיפולים ברמה ירודה ואף נזקים לאחר השתלות שיניים או טיפולים מורכבים אחרים, וחזרו הביתה עם בעיות חמורות, כגון זיהומים, השתלות כושלות או שיניים שנפגעו במקום שהן היו אמורות להשתדרג. מקרים אלה מדגישים את החשש שמדובר גם בסיכון בריאותי בנוסף לסיכון הבטחוני.
כל אלה ביחד הופכים את טורקיה לאופציה מסוכנת עבור ישראלים המחפשים טיפולי שיניים בחו"ל. מה שהייתה פעם "יעד חכם" מבחינה כלכלית, הפך בשנים האחרונות ליעד בעייתי ומסוכן, ודחף את המטופלים הישראלים לחפש חלופות בטוחות יותר במדינות אחרות, שבהן רמת המקצועיות גבוהה יותר, הביטחון האישי מובטח והטיפול הרפואי ניתן באחריות מלאה.
לאן היינו מצפים שהישראלים יעברו?
כאשר יעד פופולרי כמו טורקיה הופך לבעייתי או מסוכן, ההנחה הראשונה היא שהישראלים פשוט יתפזרו בין היעדים האחרים הזמינים לטיפולי שיניים בחו"ל, מבלי לבחור יעד מסוים באופן מובהק.
כלכלה התנהגותית מראה דפוס דומה במגוון תחומים: כאשר שירות מסוים נעלם או נהיה בלתי נגיש, הצרכנים לא תמיד "עוברים במקום אחד" הם מתפזרים בין האלטרנטיבות הקיימות. למשל, אם חנות מכולת קרובה נסגרת, הקונים לא עוברים בהכרח לחנות מסוימת אחת אחרת; חלקם יבחרו ברשת גדולה, אחרים בעסק קטן בשכונה, ויש מי שייקח את הדרך הארוכה יותר לחנות אחרת. באופן דומה, כשמסעדה פופולרית נעלמת, הלקוחות מתחלקים בין מסעדות אחרות ולא ניגשים כולם לאותה מסעדה חלופית.
באופן הזה אפשר לצפות שגם בתחום טיפולי השיניים בחו"ל, עם היציאה של טורקיה מכלל שימוש, שהישראלים יתפזרו בין מדינות ויעדים שונים בהתאם לנוחות, מחירים, זמינות והשירות המקצועי, ולא יתרכזו כולו ביעד אחד בלבד.
מה קרה בפועל?
למרות שהיינו מצפים שהישראלים יתפזרו באופן שווה יחסית בין היעדים השונים, מה שקרה בפועל הוא שכמעט כל הישראלים התחילו לבחור באלבניה כיעד לטיפולי השיניים, במקום בטורקיה. במבט ראשון זה יכול להיראות מפתיע, אבל אם נסתכל על הסיבות לכך נראה שזה לא מפתיע בכלל.
ראשית, עד לפני כמה שנים הישראלים כמעט ולא הכירו את אלבניה כיעד לטיפולי שיניים. זאת, למרות שהיא כבר ידועה שנים רבות כיעד מועדף לטיפולי שיניים בקרב האירופאים. התהליכים המקבילים, שמצד אחד טורקיה הפכה ליעד לא רלוונטי, ומצד שני ישראלים התחילו להכיר את אלבניה, הביאה לכך שהישראלים עברו לבצע טיפולי שיניים והשתלות שיניים באלבניה, במקום להתפזר באופן שיוויוני בשאר היעדים.
סיבה נוספת שמושכת ישראלים לקבל את טיפולי השיניים שלהם באלבניה היא שהיא מאוד דומה לטורקיה מבחינת הצדדים החיוביים, אבל הפוכה ממנה מבחינת הצדדים השליליים. אלבניה היא קרובה מאוד לישראל כך שזמן הטיסה קצר, ולמעשה לא שונה כמעט מזמן הטיסה לטורקיה. בנוסף, מחירי הטיפולים באלבניה נמוכים במיוחד, כך שאפשר לטוס, לשלב עם נופש, ועדיין לחסור אלפי או עשרות אלפי שקלים. מנגד, הרמה הרפואית באלבניה ורמת הביטחון האישי באלבניה הרבה יותר גבוהות, מה שהופך אותה ליעד מועדף גם על הישראלים וגם על האירופאים.
