העשור האחרון היה עד להתנהגות כמעט דפנסיבית מצד משקיעי נדל"ן בעולם. הערים הגדולות, אלה עם שמות בולטים כמו ניו יורק, ברלין או לונדון, נתפסו כעוגן בטוח. אבל כשהגיעה הקורונה, היא טלטלה את האקסיומות האלו. מה שהיה נראה יציב הפך לשביר, ומה שנחשב לשולי – החל להתגלות כבעל ערך.
השיבוש התעסוקתי שיצרה המגפה, ובעיקר המעבר ההמוני לעבודה מרחוק, שינו את הפרדיגמה. אנשים כבר לא מחפשים לגור או לעבוד דווקא בלב עיר סואנת. האפשרות לשלב איכות חיים עם עלויות מחיה שפויות פותחת דלת לשווקים שבעבר נראו "אקסוטיים" בלבד. זום, איירבנב וטכנולוגיות דיגיטליות אחרות מאפשרות ניידות פיזית שלא תלויה עוד במשרד במרכז תל אביב או מגדל מנהטן.
אחרי שנתיים של אי ודאות, החל גל חדש של חיפושים מצד משקיעים גלובליים, בהם גם ישראלים, אחר יעדים אלטרנטיביים. זהו תהליך שקט אך מתמשך, כזה שלא תופס כותרות ראשיות, אבל מבשיל במהירות. לא מדובר רק ברצון לנדל"ן זול יותר, אלא בחיפוש אחר נכסים שמאפשרים צמיחה כלכלית בטווח בינוני וארוך – עם בונוס של חוויה גיאוגרפית ותרבותית.
מה שמעניין במיוחד הוא לא רק השינוי בנקודות הגאוגרפיות אלא גם בשאלות שהמשקיעים שואלים. פחות "מה התשואה?", ויותר "מה הפוטנציאל לאורך זמן?", "האם המדינה יציבה?", "איך חיה שם קהילה זרה?" ו"האם זה מקום שאפשר גם לגור בו בעצמי, יום אחד?".
המשקיע הישראלי מחפש שווקים עם נשמה
אין זה סוד שהמשקיע הישראלי הפך בשנים האחרונות לסוג של חוקר שווקים גלובלי. ההבנה שלא צריך להסתפק בארבע קירות בצפון תל אביב חלחלה לכל שכבות השוק. אם בעבר רק מעטים השקיעו בנדל"ן באירופה, הרי שכיום ישראלים בוחנים יעדים כמו פורטוגל, יוון, מונטנגרו ולעיתים גם מזרח אירופה ואמריקה הלטינית.
מה שמוביל את הישראלי לחשוב מחוץ לקופסה הוא השילוב בין חשיבה פיננסית חדה לסקרנות טבעית. הרבה מהמשקיעים אינם אנשי נדל"ן מקצועיים. מדובר בבעלי עסקים, יזמי הייטק, עצמאים ואפילו שכירים עם חיסכון. המשותף לכולם הוא הרצון להשקיע בסביבה שונה, להיחשף להזדמנות לפני שהשוק הופך רווי.
לא פעם אני פוגש אנשים שמספרים לי שלא תכננו בכלל להשקיע מחוץ לישראל. הם פשוט טיילו במקום מסוים, אהבו את האווירה, התחברו לאנשים המקומיים, ואז התחילו לשאול שאלות. השלב הבא היה להכיר מישהו שמכיר מישהו, ופתאום הם מוצאים את עצמם עם דירה להשקעה בבוגוטה, ליסבון או פנמה סיטי.
השילוב הזה בין תחושת בטן להזדמנות כלכלית הוא משהו מאוד ישראלי. מצד אחד, יש רצון לבדוק את השטח בעיניים, להבין מי נגד מי, ומצד שני – כשיש תחושת ביטחון, גם פועלים מהר. ולכן זה לא מפתיע לגלות יותר ויותר ישראלים באזורים שבעבר נראו "רחוקים מדי" מבחינה גיאוגרפית או תרבותית.
פנמה הופכת לשם מוכר בשיחות מסדרון
פנמה היא לא היעד הראשון שקופץ לראש כשמדברים על השקעות נדל"ן, ובכל זאת, בשיחות שקיימתי לאחרונה עם יזמים ומשקיעים ישראלים, השם הזה חוזר יותר ויותר. פנמה סיטי, בוקאס דל טורו ואפילו ערים פחות מוכרות במרכז המדינה הפכו ליעדים שנבחנים ברצינות, לא מתוך אופנה רגעית אלא כתוצאה מתהליך מחשבתי עמוק יותר. יש כאן שילוב מעניין של יציבות כלכלית, פתיחות להשקעות זרות ותנועה מתמדת של אנשים וסחורות.
המיקום הגיאוגרפי של פנמה, בין צפון לדרום אמריקה, הופך אותה לצומת סחר אסטרטגי בקנה מידה עולמי. הכלכלה המקומית נשענת על שירותים פיננסיים, לוגיסטיקה ותיירות, והעובדה שהדולר האמריקאי משמש בה כמטבע יומיומי מוסיפה שכבת ודאות חשובה למשקיע הזר. לצד זאת, המדינה מציעה מסלולים יחסית נוחים להקמת פעילות עסקית ולהשקעות נדל"ן, מה שמקל על כניסה לשוק גם למי שמגיע מבחוץ.
לא מעט מהישראלים שפועלים כאן אינם מסתפקים בביקור קצר, אלא בוחרים לשהות במדינה פרקי זמן ארוכים יותר, בין אם לצורך ליווי פרויקטים, בניית קשרים מקומיים או פשוט כדי להבין לעומק איך הדברים עובדים בשטח. מאחר שמדובר ביעד מרוחק מישראל, כזה שמחייב היערכות לשהייה ממושכת ולא רק לטיול קצר, מקורות מידע פרקטיים על המדינה, התרבות וההתנהלות היומיומית, כמו האתר "פנמה לישראלים", יכולים להשתלב כחלק מתהליך הלמידה וההתמצאות לפני ואחרי ההגעה.
אחד התחומים הבולטים שבהם מורגשת הפעילות הישראלית הוא נדל"ן תיירותי ומגורים לטווח קצר ובינוני. הביקוש לדירות להשכרה זמנית גדל, במיוחד מצד אנשי עסקים, עובדים מרחוק ותיירים שמחפשים שהייה נוחה מחוץ למסלולים המוכרים. במקביל, יש גם מי שבוחן השקעות ארוכות טווח באזורים מתפתחים, מתוך הבנה שפנמה עדיין נמצאת בתהליך צמיחה, כזה שטרם הגיע לשיאו.
בסך הכול, התחושה הכללית היא שפנמה כבר אינה יעד אזוטרי בשולי המפה, אלא חלק משיח רחב יותר על נדל"ן גלובלי בעידן שבו גבולות פיזיים פחות מגבילים את קבלת ההחלטות. עבור ישראלים שמחפשים לשלב חשיבה כלכלית עם פתיחות לשווקים חדשים, המדינה הזו ממשיכה לעלות בשיחות, לא כרעיון תיאורטי אלא כאפשרות ממשית שנבדקת לעומק.
מה הופך את השוק המקומי לאטרקטיבי?
אחת הסיבות שפנמה מושכת משקיעים זרים היא המדיניות הידידותית כלפיהם. הממשלה מציעה מסלולים שמקלים על קבלת ויזה למשקיעים, והמערכת המשפטית מבוססת על מודלים מערביים. המיסוי על השקעות נדל"ן נחשב נמוך ביחס ליעדים אחרים, ויש אזורים שבהם השקעות מסוימות מזכות גם בהקלות מס משמעותיות.
מעבר לכך, חשוב להבין שפנמה אינה מדינה ענייה אלא מדינה בתנופה. פרויקטים תשתיתיים חדשים מוקמים כל הזמן – שדות תעופה, קווי רכבת, אזורי תעשייה חכמים – והכל מרגיש בתנועה. התחושה היא של שוק שנמצא בשלבי גידול, לא בשיאו, וזה בדיוק המקום שמשקיעים מחפשים.
הרשויות בפנמה גם משקיעות בשיפור התחבורה הציבורית, בפיתוח אזורים ירוקים וביצירת מרכזים עירוניים שימשכו אוכלוסייה צעירה. כל אלו מעודדים ביקוש פנימי לנכסים, לצד הביקוש מצד תיירים ומשקיעים זרים. מי שמחפש סביבה עם אופק, מוצא כאן שילוב מעניין בין תשתית הולכת ונבנית לבין אווירה רגועה יחסית.
נקודה מעניינת נוספת היא האפשרות לשלב השקעה כלכלית עם שיפור איכות החיים. פנמה מציעה רמות חיים גבוהות במונחים אזוריים, עם גישה לשירותים בריאותיים טובים, חינוך פרטי איכותי וסצנת קולינריה ובילוי עשירה. ישראלים שמחפשים מקום שגם מתאים למגורים, לא רק להשקעה, מגלים שפנמה מציעה חבילה כמעט שלמה.
לא כל מה שנוצץ הוא זהב – ואת זה צריך לזכור
כמו בכל שוק חדש ולא מוכר, גם בפנמה ישנם אתגרים שחשוב להכיר. לא כל נכס מתאים להשכרה, ולא כל יזם מקומי אמין. הרגולציה, אף שהיא פשוטה יחסית, אינה תמיד שקופה, ויש מקרים שבהם הרישום בטאבו דורש תהליך ארוך מהצפוי. גם תשתיות, במיוחד באזורים מרוחקים יותר, עדיין אינן באיכות מערבית.
הבדלים תרבותיים מהווים גם הם אתגר. קצב הפעולה המקומי שונה ממה שהישראלים רגילים אליו, והציפייה לתוצאות מיידיות עלולה להוביל לתסכול. לכן, כל צעד דורש בדיקה יסודית, הבנה של ההקשר המקומי ועבודה עם אנשי מקצוע מוסמכים – עורכי דין מקומיים, סוכני נדל"ן מוכרים, ורואי חשבון שמבינים את הדקויות בין החוק המקומי לבינלאומי.
כמו כן, חשוב להיזהר מהבטחות נוצצות של רווח מיידי. יש לא מעט יזמים שמציעים עסקאות שנשמעות טוב מדי מכדי להיות אמיתיות. תמיד עדיף לבדוק את הנתונים, להצליב מידע, ולדבר עם אנשים שכבר השקיעו בפועל. אתר כמו Numbeo יכול לעזור בהשוואת עלויות מחיה ותשואות, אבל בסופו של דבר אין תחליף לבדיקה עצמאית.
מי שנכנס לשוק הזה עם עיניים פקוחות, מודעות תרבותית ויכולת לשתף פעולה עם גורמים מקומיים – מגלה לא פעם עולם שלם של הזדמנויות שצומחות הרחק מהרדאר של השוק הישראלי הממוצע.
העולם שייך למי שפותח את הראש
נדל"ן הוא לא רק מספרים. הוא גם תחושת בטן, תחזית אישית וחיבור למקום. בשנים האחרונות, יותר ויותר ישראלים מבינים שהזדמנויות לא מחכות רק ברחוב דיזנגוף או בפאתי לונדון. לעיתים, הן מסתתרות דווקא באזורים שהיינו רגילים להתעלם מהם.
המעבר ליעדים כמו פנמה אינו מהלך של הרפתקנים בלבד. הוא מבטא שינוי תפיסתי עמוק, שבו גבולות גיאוגרפיים מיטשטשים, והיכולת לפעול בצורה גלובלית אינה שמורה רק לחברות ענק. מי שמוכן לפתוח את הראש, להקשיב, ללמוד ולשאול – מגלה אופקים חדשים לגמרי.
בסופו של דבר, השקעה טובה היא לאו דווקא במקום המוכר, אלא במקום שבו אתה מזהה תהליך מתהווה – כזה שמתחיל מתחת לפני השטח, אך עתיד לפרוץ ולהפוך לזרם של ממש.
