המדינה הכריזה על תוכנית פיצויים רחבת היקף שתפצה בעלי עסקים ועובדים שנפגעו במהלך הלחימה מול איראן. איך תדעו אם אתם זכאים? כמה תקבלו? מתי זה ייכנס לחשבון? מדריך מיוחד.
אחרי שבועות של לחימה קשה מול איראן והנזקים הכבדים שגרמה מלחמת "עם כלביא" לעורף הישראלי, מדינת ישראל מציגה סוף-סוף את מה שכל בעלי העסקים, העובדים והעצמאים חיכו לו: מתווה הפיצויים יוצא לדרך. מדובר בתוכנית רחבת היקף שנועדה להקל על מאות אלפי משפחות ובעלי עסקים שאיבדו חלק ניכר מהכנסותיהם – בין אם בעקבות סגירת העסק, ירידה דרמטית בהכנסות, או יציאה כפויה לחל״ת.
הנזקים למשק הישראלי עצומים: עסקים קטנים ובינוניים מדווחים על ירידה של עשרות אחוזים בהכנסותיהם, מרכזי מסחר התרוקנו, ענפי התיירות, התרבות והמסעדנות קפאו כמעט לחלוטין, ורבים מהשכירים מצאו את עצמם בבית, ממתינים לדמי אבטלה. עד כה הוערכה עלות הפיצויים והסיוע הממשלתי בכ-10 מיליארד שקלים – סכום אדיר שממחיש את עומק הפגיעה במשק הישראלי.
במסיבת עיתונאים דרמטית שנערכה השבוע, הודיעו שר האוצר בצלאל סמוטריץ', יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד, ויו"ר נשיאות המגזר העסקי דובי אמיתי על הפעלת מתווה הפיצויים, שנועד להחזיר ודאות ולתת אוויר לנשימה לציבור. הפיצויים יחולו רטרואקטיבית מה-13 ביוני, היום שבו החל מבצע "עם כלביא", ויהיו זמינים לכל מי שנפגע כלכלית בתקופה הזו – מהעסק הקטן במושב, דרך המסעדה בעיר הגדולה, ועד לרשתות מסחר ענקיות.
בכתבה שלפניכם נסביר מי זכאי לקבל את הפיצויים, כמה כסף תוכלו לקבל – ומתי זה צפוי להיכנס לחשבון הבנק שלכם.
מי זכאי לפיצויים?
הבשורה הגדולה של מתווה הפיצויים היא שהוא מיועד לקהל רחב במיוחד – ממעסיקים קטנים במכולת השכונתית ועד רשתות גדולות, ומעובדים שיצאו לחל״ת ועד עצמאים שנפגעו מהמצב.
🔹 בעלי עסקים:
כל עסק שמחזור המכירות השנתי שלו נע בין 12 אלף שקלים ל-400 מיליון שקלים, ושהכנסותיו נפגעו בעקבות המלחמה, עשוי להיות זכאי למענק. המדינה קבעה רף ברור לזכאות: עסקים יצטרכו להוכיח ירידה של לפחות 25% בהכנסות בחודש יוני 2025 (לעסקים המדווחים חד-חודשי למע"מ) או ירידה של 12.5% בממוצע בחודשים מאי-יוני (לעסקים המדווחים דו-חודשי).
המשמעות היא שכל מי שנפגע משמעותית – בין אם בשל ירידה בהזמנות, ירידה בתנועת לקוחות, סגירה זמנית של העסק, או כל סיבה אחרת הקשורה ישירות ללחימה – יוכל להגיש בקשה לפיצוי.
🔹 עובדים שיצאו לחל״ת:
גם שכירים שהוצאו לחופשה ללא תשלום בשל המצב הביטחוני זכאים לסיוע. התנאים הפעם קלים יותר מאשר במתווים קודמים: נדרשת תקופת חל"ת מינימלית של 14 ימים בלבד, במקום 30 ימים כפי שהיה בעבר. כל עובד שהוצא לחל"ת החל מה-14 ביוני ועד סוף החודש יהיה זכאי לדמי אבטלה מהיום הראשון, ללא ימי המתנה וללא צורך לנצל ימי חופשה שהצטברו לו.
🔹 העצמאים:
בדומה למתווים שהונהגו לאחר מלחמת חרבות ברזל ואירועי 7 באוקטובר, גם עצמאים זכאים לפיצוי אם נפגעו בהכנסותיהם. ההיקף והפרטים של הפיצוי לעצמאים טרם פורסמו במלואם, אך במשרד האוצר הבהירו שהעקרונות יהיו דומים – החזר על אובדן הכנסות בהתאם להיקף הפגיעה.
🔹 חברות גדולות:
אחת ההפתעות במתווה הנוכחי היא ההחלטה לכלול גם חברות ענק שמחזור המכירות שלהן גבוה מ-400 מיליון שקלים – חברות שבדרך כלל לא זכו לסיוע במתווים קודמים. לצורך כך הוקצתה "קופה" ייעודית של 60 מיליון שקלים, שתנוהל בשיתוף נשיאות המגזר העסקי, והקריטריונים המדויקים לזכאות יפורסמו בהמשך.
כמה כסף תקבלו?
הסכומים אותם צפויים לקבל בעלי עסקים, עצמאים ועובדים תלויים בהיקף הפגיעה שלהם ובמאפייני העסק או מקום העבודה. המתווה החדש כולל מנגנון פיצויים דיפרנציאלי שמבקש להעניק סיוע מותאם לצרכים ולמידת הנזק של כל גורם.
🔹 עסקים קטנים (עד 300 אלף שקל מחזור שנתי)
עסקים זעירים, כמו חנויות שכונתיות, דוכנים קטנים או עסקים ביתיים, יקבלו מענק בסכום קבוע שייקבע לפי היקף הירידה במחזור שלהם. לדוגמה:
עסק עם מחזור של עד 50 אלף שקל יקבל מענק קבוע בגובה 1,750 שקל, בלי קשר לרמת הפגיעה.
עסק עם מחזור שנתי של 107–150 אלף שקל יקבל בין 2,650 שקל (אם הפגיעה במחזור הייתה 25%-40%) לבין 7,950 שקל (אם הפגיעה הייתה 40%-50% ומעלה).
עסק עם מחזור של 250–300 אלף שקל יוכל לקבל מענק בטווח של 4,675 שקל (לפגיעה קלה) ועד 14,025 שקל (לפגיעה קשה).
🔹 עסקים בינוניים וגדולים (300 אלף עד 400 מיליון שקל מחזור שנתי)
כאן הפיצוי מחושב לפי נוסחה מורכבת יותר, שמתחשבת גם בהוצאות העסק בפועל:
החזר של 75% מהוצאות השכר של העסק, כפול שיעור הפגיעה במחזור.
בנוסף, החזר הוצאות כלליות של העסק בשיעור שנע בין 7% ל-22% בהתאם להיקף הפגיעה (ככל שהפגיעה קשה יותר, כך אחוז ההחזר גבוה יותר).
לדוגמה: עסק שהוציא 150 אלף שקל על שכר ביוני ונפגע ב-50% מהמחזור, יקבל החזר של כ-56,250 שקל על השכר ועוד החזר נוסף על יתר ההוצאות, שעשוי להגיע לעשרות אלפי שקלים נוספים. תקרת הפיצוי לעסק כזה נקבעה על 600 אלף שקל, ויכולה להגיע עד 1.2 מיליון שקל לעסקים עם מחזור גבוה יותר (100–400 מיליון שקל).
🔹 חברות גדולות (מעל 400 מיליון שקל מחזור שנתי)
חברות אלה, שלראשונה כלולות במתווה הפיצויים, יתחלקו ב-60 מיליון השקלים שיועדו להן, לפי קריטריונים שיפורסמו בהמשך. ההחלטה כיצד יחולק הכסף, ואילו חברות ייהנו ממנו, טרם התקבלה במלואה.
🔹 עובדים בחל״ת
מי שהוצא לחל״ת יקבל דמי אבטלה בגובה 70% מהשכר שלו – תשלום שמתחיל מהיום הראשון לחל״ת, ללא ימי המתנה, וללא קיזוז ימי חופשה שצבר. מדובר בשיפור משמעותי לעומת מתווים קודמים, שמטרתו להקל על העובדים שנפגעו ישירות מהמצב.
🔹 פיצויים על פגיעה ברכוש ונזק פיזי
מלבד הפיצויים על ירידה במחזור ההכנסות, עסקים שנפגעו פיזית מהתקפות – למשל כאלה שנגרם להם נזק למבנים, למכונות, לציוד או לסחורה בעקבות פגיעות טילים – יהיו זכאים לפיצוי נוסף דרך קרן מס רכוש של רשות המסים.
הפיצוי על נזק פיזי נועד לכסות את עלויות התיקון והשיקום של העסק – מביצוע שיפוצים, דרך רכישת ציוד חלופי ועד השבת העסק לפעילות מלאה. בנוסף, המדינה בוחנת כעת מנגנון להענקת מענק שיסייע לעסקים לכסות גם את ההוצאות הנלוות לתהליך השיקום, כמו אובדן רווחים בתקופת התיקון.
ההנחיה היא כי הפיצוי על נזקי רכוש יינתן במלואו, אך בשלב זה טרם פורסמו כל הפרטים על האופן שבו יתבצע התשלום, והסוגיה תידון בימים הקרובים בוועדת הכספים.
סכומי מענקים לעסקים קטנים
מחזור שנתי של העסק | פגיעה קלה (25%-40%) | פגיעה בינונית (40%-50%) | פגיעה קשה (50% ומעלה) |
---|---|---|---|
עד 50 אלף ש"ח | 1,750 ש"ח | 1,750 ש"ח | 1,750 ש"ח |
51–106 אלף ש"ח | 2,100 ש"ח | 4,200 ש"ח | 6,300 ש"ח |
107–150 אלף ש"ח | 2,650 ש"ח | 5,300 ש"ח | 7,950 ש"ח |
151–200 אלף ש"ח | 3,200 ש"ח | 6,400 ש"ח | 9,600 ש"ח |
201–250 אלף ש"ח | 3,950 ש"ח | 7,900 ש"ח | 11,850 ש"ח |
251–300 אלף ש"ח | 4,675 ש"ח | 9,350 ש"ח | 14,025 ש"ח |
החידושים במתווה הפיצויים
המתווה החדש שהציגה המדינה שונה בכמה נקודות מהמתווים שהכרנו בקורונה או אחרי מלחמת חרבות ברזל, ומביא עמו מספר חידושים שמטרתם לתת מענה טוב יותר למציאות המורכבת שנוצרה בלחימה הנוכחית.
🔹 סיוע לעסקים גדולים – לראשונה
בפעם הראשונה מאז שהחלה המדינה להפעיל מתווי פיצויים בעתות חירום, נכללות בתוכנית גם חברות גדולות מאוד – כאלה שמחזור המכירות שלהן עולה על 400 מיליון שקלים בשנה. מדובר בחברות שבדרך כלל לא זכו לפיצויים ישירים בעבר מתוך מחשבה שיש להן יכולת גבוהה יותר לעמוד בזעזועים. כעת, בעקבות לחץ מצד נשיאות המגזר העסקי והבנה שגם העסקים הגדולים נפגעו משמעותית, הוקצתה להם "קופה" של 60 מיליון שקלים. המנגנון המדויק לחלוקת הכסף עדיין בדיונים, אך המסר ברור: גם העסקים הגדולים לא יישארו הפעם מחוץ למעגל הסיוע.
🔹 הקלות דרמטיות בחל"ת
המתווה החדש מקל באופן משמעותי על עובדים שהוצאו לחל"ת. כך למשל, הדרישה המוכרת לחופשה ללא תשלום של 30 יום לפחות ירדה ל-14 יום בלבד. נוסף לכך, דמי האבטלה ישולמו מהיום הראשון ולא אחרי חמישה ימי המתנה, ולא ינוכו לעובדים ימי חופשה שצברו. גם תקופת האכשרה לפני הזכאות לדמי אבטלה קוצרה בחצי: מ-12 חודשי עבודה נדרשים ל-6 חודשים בלבד ב-18 החודשים האחרונים. המטרה היא להבטיח שכל מי שנפגע יוכל לקבל תמיכה מהירה וללא בירוקרטיה מיותרת.
🔹 פיצוי משולב – גם הוצאות שכר וגם הוצאות תפעוליות
הפיצוי לעסקים בינוניים וגדולים כולל שני רכיבים עיקריים – החזר של 75% מהוצאות השכר בהתאם להיקף הפגיעה, ובנוסף החזר על הוצאות תפעול אחרות של העסק, בשיעור של עד 22% (ככל שהפגיעה חמורה יותר, ההחזר גבוה יותר). מדובר במבנה שגובש במטרה לתת מענה מקיף לצרכים השונים של עסקים – החל בתשלום לעובדים וכלה בכיסוי הוצאות שוטפות כמו שכירות, אנרגיה ותחזוקה.
🔹 מחשבה על פיצוי לשיקום
לצד הפיצוי הסטנדרטי על נזקי רכוש, המדינה בוחנת אפשרות להוסיף מענקים שיסייעו לעסקים לשקם את עצמם – לא רק לתקן את הנזק הפיזי אלא גם לחזור לפעילות כלכלית מלאה. מדובר בחידוש שטרם הוחלט עליו סופית, אך הוא עלה לדיון במסגרת ועדת הכספים ונמצא בבחינה.
איך מגישים בקשה – ומתי יגיע הכסף
עבור רבים מבעלי העסקים והעובדים, השאלה החשובה ביותר היא מתי הסיוע יהפוך ממשי – ומתי הכסף ייכנס לחשבון הבנק. במתווה החדש הושם דגש מיוחד על פישוט התהליכים והאצת לוחות הזמנים, מתוך הבנה שהמשק הישראלי זקוק לחמצן כאן ועכשיו.
🔹 בעלי עסקים
עסקים זכאים יגישו בקשה לקבלת הפיצויים באמצעות מערכת מקוונת של רשות המסים. המערכת צפויה להיפתח ב-15 ביולי 2025, והיא אמורה לאפשר לכל עסק להגיש את הנתונים הרלוונטיים – מחזור ההכנסות לפני ואחרי הפגיעה, הוצאות שכר והוצאות נוספות להחזר. ברשות המסים מבטיחים הליך דיגיטלי פשוט יחסית, במטרה להימנע מעומסים ובירוקרטיה כפי שהיו במתווים קודמים.
המענקים אמורים להיות מועברים לחשבונות הבנק של העסקים בתוך שלושה ימי עבודה מרגע קליטת הבקשה ואישורה. המטרה היא להבטיח הזרמת מזומנים מהירה לעסקים שנאבקים לשרוד את המשבר.
🔹 עובדים שיצאו לחל״ת
במקרה של עובדים שהוצאו לחל"ת, התהליך פשוט עוד יותר: המעסיקים עצמם ידווחו למוסד לביטוח לאומי על העובדים שנפגעו ולא יכלו להמשיך בעבודתם. העובדים לא נדרשים להגיש בקשה באופן עצמאי – התשלום ישולם להם ישירות, והם צפויים לראות את דמי האבטלה בחשבונם תוך ימים ספורים מרגע קליטת הדיווח מהמעסיק.
🔹 פיצויים על נזקי רכוש
בעלי עסקים שנפגעו ישירות ממטחי הטילים – בין אם נפגע המבנה, הציוד, או הסחורה – יגישו תביעה ייעודית לקרן מס רכוש של רשות המסים. ההליך דומה לזה שנוהל בסבבים קודמים: שמאים ייבחנו את היקף הנזק, ויועברו מקדמות בהתאם להערכת הנזק הראשונית, עוד לפני השלמת כל עבודות השיקום.
🔹 מה עם החברות הגדולות?
לגבי חברות גדולות (מעל 400 מיליון ש"ח מחזור שנתי), הקריטריונים לחלוקת 60 מיליון השקלים שיועדו להן טרם פורסמו במלואם. ההערכה היא שגם כאן תיבנה מערכת מקוונת ייעודית להגשת הבקשות, והנושא יוסדר בקרוב בוועדת הכספים.
להגשת בקשות לפיצויים
השאלות שנותרו פתוחות
למרות שהמדינה פרסמה מתווה סיוע רחב היקף והציגה אותו כמענה שלם למצוקה הכלכלית, עדיין נותרו לא מעט סימני שאלה שמטרידים את בעלי העסקים, העובדים וגם את אנשי המקצוע שמלווים את התהליך.
🔹 איך יחולקו הפיצויים לחברות הגדולות?
60 מיליון השקלים שהוקצו לחברות עם מחזור של מעל 400 מיליון שקלים הוגדרו כ"קרן ייעודית", אך טרם נקבעו הקריטריונים המדויקים לחלוקה. מי יוכל לקבל מהסכום הזה? איך תוגדר פגיעה שמזכה בפיצוי? והאם תהיה בקרה על השימוש בכסף – אלה שאלות שעדיין ממתינות לתשובות, כאשר בינתיים העסקים הגדולים נותרים באי-ודאות.
🔹 האם הפיצויים יוצמדו למדד המחירים לצרכן?
המתווה הנוכחי מבוסס על סכומים דומים לאלו שהוענקו בעידן מלחמת חרבות ברזל ואירועי 7 באוקטובר. אלא שבינתיים חלה אינפלציה, ושחיקה בכוח הקנייה של המענקים הללו. באוצר הבהירו כי הנושא יידון בוועדת הכספים, אך טרם הוחלט אם הסכומים אכן יעודכנו וישקפו את השינויים במדד המחירים לצרכן.
🔹 מה עם פיצוי על נזקים עקיפים שלא הוגדרו במתווה?
בעוד שהמתווה מכסה אובדן הכנסות ונזקים פיזיים לעסקים, ישנם תחומים אפורים יותר – למשל עסקים שסבלו מהפסקות חשמל, תשתיות שנפגעו בעקיפין או אובדן הכנסות עקב סגירה יזומה לפי הוראות פיקוד העורף. לגביהם טרם נמסרו תשובות ברורות, ובמשרד האוצר מציינים כי הנושא עדיין בדיון.
🔹 כמה זמן יימשך המתווה?
בשלב זה המתווה אושר לתקופה שמתחילה רטרואקטיבית ב-13 ביוני ומסתיימת בסוף יוני. השאלה הגדולה היא האם יוארך גם לחודשים הבאים, בהתאם להתפתחויות בזירה הביטחונית.
סיכום
מתווה הפיצויים שהציגה המדינה הוא אחד הצעדים הכלכליים המשמעותיים ביותר שננקטו מאז פרוץ הלחימה מול איראן. הוא נועד בראש ובראשונה להעניק ודאות כלכלית בתקופה של חוסר ודאות ביטחוני, ולהבטיח שלפחות מבחינה כלכלית – איש לא ייוותר מאחור.
הסיוע מיועד להגיע במהירות ולעזור לעסקים להרים את הראש מעל המים, לשמור על העובדים ולצמצם את הפגיעה ברמת החיים של הציבור הרחב. עם זאת, ברור כי מדובר רק בצעד ראשון. העלויות האדירות של המלחמה, שמוערכות כבר בכעשרה מיליארד שקלים רק בחודש הראשון, מציבות אתגר עצום בפני קובעי המדיניות ומעוררות שאלות על המשך היכולת הכלכלית של המדינה לתמוך במשק אם הלחימה תימשך זמן רב.
במקביל, בעלי עסקים ועובדים רבים ממתינים למענה לשאלות שנותרו פתוחות – בראשן הקריטריונים לחברות הגדולות, הפיצוי על נזקים עקיפים והצמדת המענקים למדד. ועדת הכספים תתכנס בימים הקרובים כדי לדון בפרטים הללו, ובינתיים ההמלצה לבעלי עסקים ולעובדים היא להיערך מראש עם המסמכים הדרושים ולהתעדכן במידע שיתפרסם באתרי רשות המסים וביטוח לאומי.
המתווה הזה הוא קרש הצלה למשק הישראלי, אבל את השיקום האמיתי – זה שיחזיר את הכלכלה הישראלית למסלול הצמיחה – יהיה צורך להוביל גם ביום שאחרי.