תמונת מצב: מפת היזמות משתנה
השנים האחרונות הפכו את העולם לקטן יותר. תחומים שלמים נפתחים בפני יזמים צעירים מכל פינה בגלובוס, וישראל, כמו תמיד, נמצאת בלב העניינים. אבל לצד הפעילות המקומית והנטייה המסורתית לפעול מול שווקים בארצות הברית או מערב אירופה, יותר ויותר יזמים ישראלים מתחילים להפנות מבט גם לעבר מדינות אירופה המרכזית והמזרחית. הסיבות מגוונות: החל מיוקר המחיה בארץ, דרך שיקולי מיסוי ותמריצים, ועד גישה נוחה למשאבים, כישרונות וצרכנים.
במהלך נסיעותיי, מפגשים וכנסים עסקיים, אני שומע שוב ושוב את אותה השאלה: איפה נכון להקים פעילות או להשקיע? האם להתרחב דווקא לפורטוגל האקזוטית, גרמניה המבוססת או אולי לפולין וצ’כיה, שהולכות ותופסות תאוצה כמוקדי חדשנות תוססים אך נגישים יותר מבחינת עלויות? הבחירה בין היעדים האלו איננה פשוטה, ולרוב היא מושפעת ממגוון שיקולים – חלקם כלכליים נטו, חלקם תרבותיים או לוגיסטיים, וחלקם פשוט אישיים.
אי אפשר לדבר על פתיחת פעילות במדינה זרה מבלי להתייחס גם לאיכות החיים בה. עבור רבים, יזמות היא לא רק עסק, אלא גם סגנון חיים. ולכן, לצד שאלות כמו רגולציה, כוח אדם ומיסוי, עולות גם שאלות כמו איך נראה היום-יום במדינה, מה רמת הביטחון, אילו שירותים זמינים בשפה האנגלית או מה מצב מערכת הבריאות. כל אלה מצטרפים לשיקול הכולל שעומד בפני כל מי שחושב קדימה.
יתרונות וחסרונות: מה ישראל מציעה ומה חסר בה?
אין עוררין על כך שישראל היא מדינה עם יתרונות עצומים בתחום היזמות. האקוסיסטם המקומי שופע במשקיעים, חממות, קהילות חדשנות ותשתיות מתקדמות. התרבות הישירה, הגישה לחדשנות, והנטייה לקחת סיכונים הם חלק בלתי נפרד מה-DNA של יזם ישראלי. עם זאת, לצד ההצלחות, ישראל היא גם אחת המדינות היקרות בעולם – לא רק למגורים, אלא גם לניהול עסק.
בין אם מדובר במשרד קטן או במעבדת פיתוח, עלויות השכירות, כוח האדם, השירותים והרגולציה המקומית עלולים להפוך לפרמטר משמעותי שמשפיע על רווחיות החברה, במיוחד בשלבים מוקדמים. לא אחת נתקלתי ביזמים שסיפרו כי אילולא המימון החיצוני, לא היו יכולים להמשיך לפעול כלל. זו נקודת תורפה שמובילה לא פעם לחשיבה יצירתית על מיקומים חלופיים או על שילוב פעילות בין ישראל למדינה זרה.
מצד שני, ישראל כן מאפשרת ריכוזיות ניהולית, קירבה בין כל השחקנים הרלוונטיים, ושפה עסקית ברורה – מה שלא תמיד קיים במדינות אחרות. במדינות זרות, גם אם עלויות התפעול נמוכות יותר, לעיתים מדובר באתגר תרבותי, לוגיסטי או משפטי שדורש ליווי מקצועי, הסתגלות וסבלנות. ועדיין, עבור חלק מהיזמים, היתרונות עשויים לעלות על האתגרים, בעיקר כשמסתכלים על התמונה הרחבה לאורך זמן.
מבט לעולם: אירופה כיעד משתלם
אירופה, על שלל מדינותיה, הפכה בעשור האחרון ליעד מועדף עבור יזמים ישראלים. זה לא רק עניין של קרבה גיאוגרפית או טיסה קצרה – אלא גם של נגישות לתשתיות, גישה למימון מקומי, ואוכלוסייה מגוונת ומזמינה. מדינות כמו פורטוגל ואסטוניה מציעות מסלולים מיוחדים ליזמים זרים, כולל תמריצים מסוימים למי שמקים שם פעילות. בגרמניה ובצרפת, על אף העלויות הגבוהות, קיימים שווקים עצומים ומבוססים שלא ניתן להתעלם מהם.
אך דווקא המדינות הקטנות והפחות מתוקשרות תופסות היום את עיניהם של יותר ויותר יזמים. צ’כיה, לדוגמה, מצליחה לשלב עלויות מחיה ותפעול נמוכות יחסית עם תשתיות מתקדמות, רמה טכנולוגית גבוהה ומיקום גיאוגרפי מושלם בלב היבשת. בפרג, למשל, נתקלתי לא אחת ביוזמות מקומיות שמשתפות פעולה עם חברות ישראליות בייבוא ציוד, חלקי מכונות ורכיבים לתעשיית ההייטק.
מעבר לכך, התחושה הכללית במדינות כמו צ’כיה או סלובקיה שונה. יש יותר רצון לשתף פעולה, פחות בירוקרטיה מאשר במדינות גדולות יותר, ולעיתים אפילו רצון מוצהר למשוך יזמות זרה. לא מדובר רק באקלים עסקי – אלא גם באווירה כללית שמעודדת שיח פתוח וניסיונות חדשים. החיבורים האנושיים קלים יותר, והקצב מעט איטי יותר – מה שמאפשר לעיתים חשיבה אסטרטגית בריאה יותר.
לוגיסטיקה, יבוא ותרבות ארגונית
כשחושבים על פעילות עסקית חוצת גבולות, אי אפשר להתעלם מהשאלה: איך מגיעים הדברים בפועל? ייבוא לישראל, במיוחד של רכיבים תעשייתיים, חומרי גלם או ציוד טכנולוגי, הפך בשנים האחרונות לפשוט יותר – אבל עדיין יש לו עלויות, מגבלות רגולטוריות, וזמני אספקה שיש להביא בחשבון. כאן בדיוק נכנסות לתמונה המדינות האירופיות.
למשל, יזם ישראלי שמייבא ציוד מכני מצ’כיה יכול ליהנות מזמני אספקה קצרים יחסית, תקינה אירופאית מחמירה שמתאימה לדרישות בארץ, ולעיתים קרובות גם מחירים נמוכים יותר מגרמניה או שוויץ. במהלך ביקור בפרג פגשתי סוחר ישראלי ותיק שסיפר לי בגאווה על שיתוף פעולה פורה עם יצרן מקומי – הסחורה מגיעה תוך ימים בודדים, המשלוחים מדויקים, והעלות תחרותית. לדבריו, זה פשוט משתלם יותר מלייבא מהמזרח הרחוק, גם אם המחיר ליחידה מעט גבוה יותר.
אבל הלוגיסטיקה היא רק חלק מהתמונה. לא מעט יזמים בוחרים להקים שלוחה באירופה מתוך מחשבה על גישה לשווקים, או מתוך רצון לחלק את פעילותם בין שתי יבשות. בחלק מהמקרים, הם אפילו בוחרים לשהות במדינה כמו צ’כיה לתקופות ממושכות. השהות במדינה זרה, במיוחד כשלא מדובר בנסיעת עסקים קצרה, דורשת הסתגלות. אבל כשקיימים שירותים מקומיים באנגלית, תחבורה נוחה, אוכל מגוון וסביבה בטוחה – ההסתגלות הזו הופכת לחלק מהחוויה. בעיניי, לא פעם דווקא החיכוך הזה עם מקום חדש, שפה שונה וסגנון חיים אחר, מזין מחדש את היצירתיות שבבסיס היזמות. עבור מי ששוקל מעבר כזה, או פשוט טיול ארוך שכולל גם פגישות עסקים, אפשר למצוא מידע שימושי באתר "צ'כיה לישראלים", שמרכז מידע פרקטי חשוב על צ'כיה.
מבט קדימה
כל יזם בוחר את דרכו בהתאם לחזון, ליעדים ולמשאבים שברשותו. אין מסלול אחד נכון, ואין יעד אחד שהוא "המקום הנכון לפעול בו". מה שברור הוא שהעולם נעשה נגיש יותר, הגמישויות רבות יותר, והאפשרויות מתרבות כל הזמן. בין אם בוחרים להישאר בישראל, לפעול ממנה או להתרחב החוצה – כדאי להביט סביב ולזהות את ההזדמנויות שמצויות ממש מתחת לפני השטח.
הבחירה במדינה זרה כאופציה עסקית היא לא רק החלטה מספרית של עלויות מול רווחים. היא כוללת גם תחושת התאמה, קצב חיים, יחסי אנוש, ויכולת לבנות משהו שיש לו שורשים עמוקים בשני קצוות של העולם. בעיניי, דווקא המדינות הפחות מדוברות – כמו צ’כיה – מציעות מרחב מפתיע למחשבה, פעולה, וחיבור אמיתי בין תרבויות. וזה שווה מחשבה.








