הסללה מבוססת מגדר היא מצב שבו סטודנטים ממגדר מסוים מכוונים, באופן לא רשמי או משתמע, אל עבר מקצועות מסויימים, לעיתים קרובות בשל הטיות חברתיות או תרבותיות. צורה זו של הסללה לכאורה אינה מבוססת על מדיניות או תקנות רשמיות. באופן רשמי ההסללה לסוגיה הסתיימה לפני כמה עשורים. לא צריך להיות גאונה בשביל לראות שהיא לא באמת הסתיימה.
אם חשבתן שזה שייך לגן ותו לא, תחשבו שוב. זה כאילו נושא שנטחן ודובר אלפי פעמים, ועדיין אני מסתכלת סביבי ונראה שמעט מאוד השתנה ועדיין אין מודעות והבנה של העניין. עדיין בגדול – נשים הולכות להיות מורות ועובדות סוציאליות וכיוצא באלה (מקצועות שמכניסים פחות), במקרה הטוב מנהלות משאבי אנוש, וגברים הולכים להיות מתכנתים ומנהלים (מקצועות שמכניסים יותר). נכון יש מגמת שינוי, אבל היא נחלתה של שכבה סוציואקונומית מסויימת ולא נחלת הכלל. וכן, זה מתחיל כבר בחינוך. ההיבט הממשי ואולי המרכזי ביותר של הפער המגדרי הוא הפער הכלכלי. איך שלא תסתכלו על זה – לנשים יש פחות עצמאות כלכלית מלגברים.
הסללה מגדרית באקדמיה
הסללה בלתי־רשמית מבוססת מגדר יכולה להתרחש במספר דרכים. לדוגמה, דיסציפלינות או תחומי מחקר אקדמיים מסוימים עשויים להיתפס כמתאימים יותר או קשורים באופן מסורתי עם מגדר מסוים. דבר זה יכול להוביל לייצוג גבוה יותר של מין אחד בתחומים אלה ולייצוג נמוך יותר באחרים. בנוסף, ציפיות תרבותיות או חברתיות משפיעות על בחירת התלמידים, כיוון שהן עשויות לחוש לחץ להתאמה לנורמות או תפקידים מגדריים מסוימים. דבר זה יכול לגרום לכך שפחות פרטים ממין מסוים יבקשו תחומי עניין שנחשבים לפחות תואמים לנורמות הללו.
אבל גורם נוסף ומרכזי מאוד בהסללה, כפי שעולה מסיפורים אישיים של נשים רבות ששטחו בפני את מסלול הלימודים והקריירה שלהם, הוא היחס המפלה של מרצים (בעיקר ממין זכר, אבל גם מרצות) כלפי סטודנטיות במסלולי לימודים של מקצועות שנחשבים גבריים. סטודנטיות במקצועות כמו מדמ"ח ופיזיקה וכיוצא באלה מקבלות הרבה פחות הכרה על עבודתן והשקעתן מחבריהן הסטודנטים. חוסר ההכרה יוצר קשיים רבים בלימודים כמו תחושת חוסר ערך וחוסר טעם ורבון מהן מוותרות או מתייאשות, ולעתים אף אלה שמסיימות חשות שזה לא בשבילן ופונות בסופו של דבר למקצוע יותר נשי עם פחות צורך להתמודד יחס משפיל ומפלה.
דיברנו על זה שוב ושוב ושוה ועדיין זה לא נתפס. לכן אני קוראת לכל מי שהנושא בנפשה: צריך להחזיק את העיסוק בנושא בהסללה המגדרית בתודעה. כשלנשים יהיה חופש כלכלי יהיה להן חופש בכלל. כל אמא לבנות, כל אישה שעתידה להיות אמא לבנות, כל אישה צעירה שעוד יש לה הזדמנות לשנות את מסלול חייה חייבת לשמוע כמה שיותר שהבחירות שלה לגבי מקצוע ופרנסה הן קריטיות, ולהתחתן עם בעל עשיר זו לא תוכנית בת קיימא. ואני מתכוונת שאנחנו צריכות להגיע לנשים מכל מעמד. לכתוב על הנושא עבודות סמינריוניות בחינוך ובסוציולוגיה זה ממש לא מספיק. צריך לפרסם על זה בלי סוף כתבות בתקשורת, פוסטים במדיה החברתית וכו', ולדבר על זה פנים מול פנים עם כל מי שאת מכירה.
