ד"ר סמדר שרלו מציעה גישה מחקרית חדשה ומתמקדת בחיים המיסטיים ובחוויה הדתית של הרב קוק ולא בהיבטים פילוסופיים ותיאולוגיים של הגותו. היא קוראת להפרדת רשויות ברורה יותר בין חול לקודש ומאמינה שהאתגר של הציונות הדתית נמצא ביכולת לנווט בין החלום הגדול לבין היענות לצורכי החברה הישראלית.
כשהייתה ד"ר סמדר שרלו בת שתים עשרה נפטר סבה, רבה של העיר חיפה הרב יהושע קניאל ז"ל. סמדר ישבה בחדרו של הסב כשעיניה משוטטות על מדף הספרים ממולה. היא ידעה שסבה היה תלמידו של הרב קוק ביפו ונשלח על ידו לשמש כרבה של העיר חיפה. לפתע נתקלה בספרו של הרב קוק "עולת ראי"ה" והחלה לעיין בו.
זו הייתה נגיעתה הראשונה בכתבי הרב קוק. באותם ימים שרלו הנערה לא העלתה בדעתה שנושא הדוקטורט שלה יהיה הרב אברהם יצחק הכהן קוק, ושברבות הימים תשא בתואר המכובד "מבכירי חוקרי הגותו של הרב קוק זצ"ל".
ד"ר סמדר שרלו גדלה בחיפה. היא למדה בתיכון הדתי "עירוני ו'" והייתה מדריכה בסניף בני עקיבא כרמל. את השירות הלאומי שלה עשתה כקומונרית בסניף בני עקיבא ת"א צפון ובקשת שברמת הגולן.
סמדר ובעלה, הרב יובל שרלו, ראש ישיבת ההסדר בפתח תקווה, הורים לשבעה ילדים וסבים לחמישה נכדים. הראיון התקיים בשנת 2007.
כיצד הגעת ללימודי הדוקטורט?
"לאחר שנים של הוראה וחינוך יצאתי לשבתון. המפגש המחודש עם לימודים אקדמיים עורר בי צימאון עמוק. לאחר שנת השבתון הרגשתי צורך פנימי להמשיך ללמוד וגם לכתוב וליצור."
ובכל זאת את אמא לשבעה ילדים, איך מסתדרים?
"את התואר הראשון קיבלתי בהריון השלישי, את התואר השני התחלתי כשאני מיניקה את בני השישי, את התיזה הקלדתי כשאני מיניקה את בני השביעי, ואת הדוקטורט קיבלתי עם לידת נכדי הבכור. מאחורי התיאור הלקוני הזה מסתתרים הרבה קשיים ותסכולים. עם זאת ההצלחה היא תוצאה של העובדה שפעלתי מתוך כורח פנימי ליצור. כמובן שגם העזרה והתמיכה מצד הבעל משמעותית מאד."
לפני מספר שנים ראו אור הכתבים הגנוזים של הרב קוק "שמונה קבצים". פרסום הכתבים עורר סקרנות רבה בקרב חוקרי הגותו של הרב קוק, והם ניסו לפענח אם יש בקבצים אלו בכדי לשנות את התמונה שהייתה על הרב קוק עד כה, או שאין בהם אלא תוספת כמותית המחזקת את הידוע.באותה תקופה החלה ד"ר סמדר שרלו את לימודי הדוקטורט.
"מצאתי את עצמי," מספרת שרלו, "מתדפקת על שערי הקבצים ומנסה לפענח את סודם. ידי האחת אוחזת בקבצים, וידי האחרת אוחזת מחקרים בתורת הסוד והחסידות, ולפתע כמו הורם המסך. החידוש שבקבצים לא היה ברעיון ספציפי זה או אחר אלא באור החדש שהם זורים על יצירתו של הרב קוק."
מה גילית?
"גיליתי שבמוקד הכתיבה של הרב קוק עומדת החוויה הדתית והמיסטית שלו, וכי היא זו שמזינה את הכתיבה. את 'שמונה קבצים' יש לראות כיומנים רוחניים מיסטיים. הביוגרפיה הנשמתית של הרב קוק היא שיצוקה בין השורות, ניסיונות הטיפוס שלו במעלות דבקות ונבואה, תפיסתו העצמית לנוכח האתגר של התקופה, ועוד. לאור הגילוי הזה הצעתי קריאה חדשה בכתבי הרב קוק."
קריאה חדשה בכתבי הרב קוק?
"הקריאה החדשה מתמקדת בחיים המיסטיים ובחוויה הדתית של הרב קוק במקום לעסוק בהיבטים פילוסופיים ותיאולוגיים של הגותו. לאור הקריאה החדשה ניתן לספר מחדש את סיפורו של הרב קוק. במרכזו של הסיפור החדש עומדת תפיסתו העצמית של הרב קוק כצדיק הדור. כצדיק היה עליו להגן על דורו ולהעלות את נשמותיהם של כופרים. משימה שהייתה דחופה לנוכח מימדי החילון הגואים מכאן והגאולה העומדת בפתח מכאן. דמותו החדשה של הרב קוק אמנם מעוררת שאלות, אך עם זאת אי אפשר שלא לעמוד נפעם הן מול עוצמת החוויה הדתית שלו והן מול מסירות הנפש עבור מה שנתפס בעיניו כמשימה ראשונה במעלה. לפנינו מנהיגות שכולה ביטול עצמי, שליחות והתמסרות למען הכלל."
עם השנים נטלה משנתו של הרב קוק מקום מרכזי בעיצוב דרכה של הציונות הדתית. אידיאלים של שילוב בין חיי התורה וחיי החולין אומצו על-ידי רבים מקרב הציבור הדתי לאומי.
ד"ר שרלו, מה מידת הרלוונטיות כיום של השקפת עולמו של הרב קוק בשיח הציוני-דתי?
"אנו, בני הציונות הדתית, קיבלנו מתורתו של הראי"ה את הלהט, את העומק ואת החוויה הדתית שהיו חסרים בעולמנו הדתי לפני שהכרנו את תורתו. ביחד עם זאת יש מקום להעלות כמה הרהורים על אופי החיים הדתיים אשר בנינו בהשראתו של הרב קוק. הגותו של הראי"ה היא אחדותית ואידיאליסטית המבקשת להכניס את כל תחומי החולין תחת חופה של קודש. קשה שלא להתפעם מתעצומות הנפש הכרוכות בניסיון הנועז לצקת קדושה ומשמעות בכל תחומי החולין, אך יש לבחון האם הטוטליות של התביעה לקודש עשויה להתגלות כבלתי ניתנת ליישום בקרב הציבור הרחב ולגרור בעקבותיה תסכולים ואכזבות. לפי דעתי, חשוב לחפש אחר דגמים נוספים של שילוב בין קודש לחול, המשמרים מרווח גדול יותר והפרדת רשויות ברורה יותר בין חול לקודש. אני סבורה זה מכבר שיש לאמץ דגם פתוח יותר של שילוב בין התורה לבין החיים, והממצאים של מחקרי חיזקו בעיני את הצורך לשחרר מעט את חיי החולין מהאחיזה הצובתת והלופתת של חובת הבאתם תחת חופה של קדושה. ייתכן שדגם פתוח יותר יאפשר הרחבה והעמקה של היצירה והעשייה בכל תחומי המעשה ללא ויתור על חיי תורה ויראת שמים."
כמעט שנתיים אחרי, ישנם הרהורים בעקבות ההתנתקות?
"במאבק הכתום באו לידי ביטוי גדולתו ויופיו של הציבור הכתום, כמו הנכונות לתת, ועוד. אבל מנגד, אצל חלקים מהציבור "הכתום" התחדדו בעקבות ההתנתקות מגמות שאני רואה אותן בכאב. חוקר הקבלה, גרשום שלום, הבחין בין שני סוגי חלום משיחי המופיעים במקורות שלנו. החלום המשיחי האחד נבנה על חורבותיו של ההווה. בחלום זה אין גשר בין ההווה הפגום לבין המציאות האוטופית. לעומתו, החלום המשיחי האחר צומח בתוך המציאות, מתוך שכלול והטבה שלה ולא מתוך התכחשות אליה. אני חושבת שלפנינו קו מנחה המאפשר להבין מגמות שהתחדדו בציבור שלנו בעקבות ההתנתקות. הייאוש עושה נפשות למשיחיות האוטופית, המבטאת ניכור כלפי המציאות הריאלית והחברה הישראלית, אבל לטעמי, לא תהיה תפארתנו על הדרך הזו."
ניכור לחברה הישראלית?
"אנחנו מזכירים לי לפעמים את הילד הקטן שקם בוקר אחד עם החלטה שהיום עליו לעשות "מעשה גדול". הוא מסרב לבקשות העזרה של בני משפחתו כגון תליית כביסה, עזרה לסבתא או שמירה על אחותו הקטנה, שהרי היום עליו לעשות "מעשה גדול". המשל ברור. אני חוששת שהאתגרים ה"קטנים" של החברה הישראלית משוועים אל הציבור הנהדר שלנו. איננו יכולים להרשות לעצמנו את הלוקסוס של פרישה וניכור או של חלומות "גדולים". עלינו להתגייס אל המשימות הרבות בתחומי החברה, הכלכלה, התרבות ועוד. עם זאת איננו צריכים לוותר על החלום. האתגר של הציונות הדתית נמצא ביכולת לנווט בין החלום הגדול לבין בנייה בתוך המציאות על כל מרחב אתגריה. עלינו לאמץ חלום שאינו בולע את המציאות. היענות לאתגרים שמציבים בפנינו קשייה הרבים של החברה הישראלית עשויה ללמד אותנו שהחלום האמיתי נמצא בתוך הפרטים ובתוך המציאות ואתגריה הקונקרטיים, "כי אין הקב"ה נכנס בירושלים של מעלה עד שייכנס בירושלים של מטה".
