מחקר חדש: לא כל המחקרים הם אמינים

"מחקר חדש קבע: שתייה מרובה של קפה פוגעת בריכוז ובעירנות"

"מחקר חדש קבע: שתיית שלוש כוסות קפה ביום מסייעת לריכוז ולעירנות"

אלו שתי כותרות שהופיעו בשנים האחרונות, בניסוח מעט שונה, באמצעי תקשורת בארץ ובעולם. לצדם, עוד עשרות מאמרים בנושא שתיית קפה ששמו את האצבע על היתרונות והחסרונות של שתיית קפה, שלכאורה נבדקו בכל מיני מחקרים.

העיתונות היום, בין אם מדובר בעיתונות כתובה או בתוכניות טלוויזיה, עמוסה במאמרים על תוצאות מחקרים שונים כמעט בכל תחום בחיים שלנו. מאוכל ושתייה ועד להרגלים קבועים, מטרנדים ומגמות בעולם העבודה ועל לצרכנות, בריאות ונושאים רבים נוספים. אנחנו פשוט מוצפים. לא פעם, אנחנו פוגשים מאמר שמספק כותרת על תחום כזה או אחר ומשנה אצלנו את דפוס המחשבה. כמה ימים אחר כך נפגוש במקום אחד מחקר שסותר לגמרי את אותה מסקנה ושוב יטולטל עולמנו.

התוצאה: בלבול מוחלט. מה חשוב לדעת לפני שקוראים מאמר על מסקנה כלשהי מתוך מחקר? האם להסתמך או לא להסתמך על המאמרים האלו הנכתבים לפעמים ללא קרדיט לכותב מקצועי או ללא מעורבות בכלל של אנשי מקצוע?

כתבות המבוססות על כותרת מפוצצת ולא על המחקר כולו

אחת הבעיות הכי חמורות שקשורות לכתבות על מחקרים ומסקנותיהם היא השטחיות. במקרים רבים, גופי התקשורת מסתמכים על כתבות שכבר פורסמו במקומות אחרים, לפעמים על ידי עיתונים בחו"ל ולפעמים ברשת.

כל כתבה כזו נכתבת על ידי כותב אחר, לא תמיד על ידי כותב מקצועי ששולט בתחום המחקר. התוצאה היא שהמסקנות והנתונים שסביבם עוברים בין הידיים, מכתב לכתב שמעתיק ממנו, מעורך מדור אחד לעורך מדור בעיתון בארץ אחרת לגמרי. התובנות מלוטשות על ידי כל אחד מהאנשים האלו ולא תמיד המחקר בכלל סיפק את המסקנה הזו, אלא מדובר בניסוח שטחי של עורך או כותב.

חשוב לקחת בחשבון את מקור המחקר ולא להסתמך על ניסוח של כתב או עורך שכאמור לא תמיד בכלל מכירים את התחום וכותבים עליו באופן שטחי, מבלי ללכת למחקר עצמו ולבדוק את המסקנות שלו.

סיפורם של מחקרים "מטעם"

אחד הדברים שהכי חשוב לדעת על מחקרים המפורסמים בעיתונות, או כתבות הגוזרות את המסקנות הגדולות מהמחקרים האלו, הוא שהרבה מאד פעמים מדובר במחקרים שנעשו מטעם גוף, ארגון, חברה מסחרית או מוסד מסוים שיש לו אינטרס כלשהו. במילים פשוטות, הוא רוצה שתוצאות המחקר יהיו מסוימות ויחזקו את המוצר, הרעיון או התהליך שהוא רוצה להציע.

במקרים רבים מדובר בהסכמי מימון בין תאגידים, חברות ומוסדות המממנים עבור גופי המחקר את המחקר מתוך ההנחה שהמחקר יתמוך ברעיונות, במוצרים או בשירותים שלהם בדרכים שונות. נושא זה מוכר בשנים האחרונות בעולמות הבריאות וחברות התרופות, עוד לפני עידן הקורונה.

תחום נוסף שבו מוכרת הבעיה של מימון מחקרים על ידי גופים מסחריים הוא תחום התזונה וה-Wellness שבמסגרתו מפורסמים בשנים האחרונות הרבה מאד מחקרים סותרים בנושא תזונה, כמו למשל מחקרי הקפה שציינו בתחילת המאמר.

אחת הדוגמאות המוכרות ביותר לכך הם מחקרים שמימנו חברות אמריקאיות מתעשיית הסוכר. לפני מספר שנים פרסמו חוקרים מאוניברסיטת סן פרנסיסקו מאמר בכתב עת רפואי בו עסקו בשאלה כיצד הצליחה תעשיית הסוכר להסתיר את העובדה שהסוכר כל כך לא בריא מהציבור וכיוונה את תשומת הלב דווקא אל תעשיית המוצרים המבוססים על שומן, כמו מרגרינה וחמאה. מוצרים נותרו עם רמות סוכר גבוהות במשך עשורים ארוכים, אך קוטלגו כ-Low Fat, כדי להצטייר כבריאים יותר.

לפי אותו מאמר, בכירים בתעשיית הסוכר החליטו כבר בשנות השישים של המאה הקודמת לייצר מערכת מחקרים יחד עם תזונאים מובילים שסיפקו מידע על נזקי השומן במטרה לטשטש את סכנות הסוכר עצמו. המאמר טוען כי שולם סכום של 50 אלף דולרים עבור אותם פרסומים שטענו שהדרך למנוע מחלות לב היא להפחית דווקא את כמויות השומן ולא את הסוכר (או את שני המרכיבים האלו).

מהם האינטרסים למימון מחקרים?

• גיבוש דעה פופולרית אצל הצרכנים – על מוצר כזה או אחר.
• תחושה של שבירת מיתוסים שמעודדת צרכנים להמשיך ולצרוך מוצר מסוים, גם אם מחקרים הראו שאינו מטיב איתם.
• אינטרסים כלכליים – מחקר שמחזק שימוש במוצר זה או אחר או מצביע על יתרונות של רכיב כלשהו, יחזק גם את השימוש אצל הקוראים ומכאן – רווחים כלכליים למי שמספק את המוצר.
• שינוי תודעתי שמסייע לבעלי אינטרסים לצבור כוח, מוניטין ויציבות בעשייה שלהם.
• גוף עסקי ישען על התחושה שהעולם האקדמי הוא המקום הנקי מאינטרסים ולכן מחקר שיוצא מאוניברסיטה או גוף מחקרי אחר הוא אמין יותר – ולכן הציבור יסתמך עליו.

פופוליזם מוכר, מורכבות לא

עוד מרכיב חשוב בדרך שבה מוצגים מחקרים במאמרים וכתבות בעיתונות הוא פופוליזם ובעצם הצורך להיות נוכחים ולתת תהודה מרעישה לטרנדים, מגמות ונושאים המעסיקים את הציבור. מחקר שהתוצאות שלו מורכבות ולא קיצוניות לכאן או לכאן אינו מעניין, לכן דיווח עיתונאי על מחקר – אפילו אם המחקר בוצע על ידי מכון מחקר מקצועי ובעל יושרה – כמעט תמיד יגזים, יסלף ויקצין את מסקנותיו.

פופוליזם, לפחות לפי אחת ההגדרות שלו, נוגע בהתייחסות לנושאים המעסיקים את הציבור ומשפיעים על חיי היומיום שלו. במידה ונפרסם יותר תכנים וכתבות על נושא מסוים, נמשוך אלינו את הקהל המתעניין ובעצם נשתמש באותו נושא כטריגר לקריאה ושימוש בתוכן של המגזין, העיתון או האתר.

באמצעות כלים פופוליסטיים כמו כתבות מוטות העוסקות במחקרים שונים, אנחנו מושכים אל האתר או העיתון תהודה ומתעניינים בתוכן, גם אם אנחנו לא באמת נותנים ערך מודע ואמין. בנוסף, העיתון או המגזין שומרים על הרלוונטיות שלהם בזכות שימוש פופוליסטי בנושאים הנוגעים לחיי הקוראים.

גם כאן הדוגמה של תזונה ושמירה על הבריאות בולטת, כאשר מחקרים רבים על הרזייה, שמירה על הבריאות, דיאטות שונות, שיטות טבעיות לשיפור הבריאות ועוד מפורסמים כל הזמן בתקשורת, הרבה מאד פעמים כדי לשמור על רלוונטיות העיתון ולגעת בנושאים שהם פרובוקטיביים, מושכים תשומת לב ופופוליסטיים בהגדרתם.

אחד הנושאים הכי פופוליסטיים שנחקרו בשנים האחרונות ונוכל לשים עליהם את האצבע הוא נושא יוקר המחייה וניהול הכסף שלנו. המחקרים השונים על הרגלי רכישה, צרכנות, חשיבה מינימליסטית, התנהלות כספית וניהול השקעות הם בסיס לכתבות רבות המספקות מסקנות של "איך להתנהל כספית בתקופה מאתגרת כמו זו בה אנחנו חיים".

בעצם, ברוב המקרים לא מדובר במחקרים מבוססי נתונים רבים אלא כאלו המבוססים על סקירות אנתרופולוגיות פופוליסטיות, על שאלונים שלא תמיד עומדים בביקורת האקדמית ובמחקרים מוטים לטובת גופים פיננסיים שונים.

הכתבות בעיתון מביאות מסקנה אחת או שניים מתוך המחקרים האלו ומייצרות תחושה של מתן טיפ או עזרה לקורא – שאם ילך לפי מסקנות המחקר מצבו הכלכלי ישתפר. ברוב המקרים, חקירה עמוקה יותר של הנתונים תוביל להרבה שאלות פתוחות שלא נענו במחקר.

התרופה למכה: קריאה ביקורתית

בפעם הבאה שאתם נחשפים לכותרת גדולה על מחקר כזה או אחר ששובר את המיתוסים, כדאי שתקראו גם את האותיות הקטנות. אם מדובר בנושא שקשור לחייכם ונוגע בכם, מומלץ ללכת אל המחקרים עצמם, לקרוא ולהבין מי יזם אותם ומטעם מי הנושא נחקר ורק אחר כך להסיק את המסקנות הרצויות. חשוב לזכור שמול כל כתבה שמספקת מסקנה על נושא מסוים, תוכלו למצוא ככל הנראה כתבות אחרות הסותרות לגמרי את אותה מסקנה. הקשבה לאינטואיציה, קריאה נרחבת אודות הנושא והסתמכות על מקורות נוספים, חפי מאינטרסים או בעלי אינטרסים מגוונים  – אלו הדברים שיעזרו לכם לקבל פרספקטיבה רחבה יותר.