ניעות חברתית (נקראת גם מוביליות חברתית) היא שם המשחק עבור אלו המגיעים מאוכלוסיות מוחלשות. בעבר תואר אקדמי נחשב לדלת היציאה מהמעמד סוציואקונומי נמוך, אולם כיום תואר ראשון אינו מבטיח דבר לאף אחד, בטח שלא בהיבט של פרנסה ותעסוקה. אך עם כל הביקורת שיש לי כלפי האקדמיה, ויש, צריך להודות כי לימודים לתואר אקדמי באנגלית יכולים לסייע לתלמידים מרקע סוציו-אקונומי נמוך ולתרום לניידות חברתית. מוסדות אקדמיים רבים בארץ מציעים אפשרות ללימודים בשפה האנגלית במגוון תארים, ככה שהדבר לא כרוך במעבר לחו"ל שסטודנטים מרקע מוחלש לא יכולים להרשות לעצמם.
למי כדאי ללמוד לימודים אקדמיים באנגלית?
קודם כל לסטודנטים מהגרים ועולים – הלימודים באנגלית עשויים להיות באותה דרגת קושי כמו לימודים בעברית ואפילו לעתים קלה יותר. עבורם השקעה בשיפור האנגלית המקצועית עשויה להיות ניצול טוב יותר של הזמן והמשאבים המנטליים שלהם. אבל גם עבור סטודנטים ילידים שווה לעשות את המאמץ.
קריאה באנגלית, האזנה למורים שמדברים באנגלית, כתיבת עבודות אקדמיות באנגלית – כולן משפרות את האנגלית לאין ערוך יותר מכל קורס אנגלית. למה? כי למידת השפה נעשית מתוך מוטיבציה ברורה מאד: להצליח בלימודים לתואר, שלכאורה אמור לאפשר עתיד וורוד יותר. אבל אני מוכנה לחתום על זה, שמה שישאר אחרי לימודים באנגלית לתואר זה לא החומר התאורטי שנלמד, בכל נושא שלא יהיה, אלא השליטה באנגלית.
איך לימודים באנגלית יכולים לתרום לניעות חברתית?
שליטה באנגלית היא נכס רב ערך בעולם הגלובלי של היום. על ידי לימוד אנגלית ברמה אקדמית, הסטודנטים מפתחים מיומנויות קריאה, כתיבה, דיבור והבנה מתקדמות. מיומנויות שפה חזקות כאלו יכולות לפתוח דלתות למגוון רחב יותר של הזדמנויות תעסוקה, בהן אנגלית ברמה גבוהה היא לעיתים קרובות תנאי מוקדם או יתרון. שליטה באנגלית יכולה להוביל לסיכויים טובים יותר לתעסוקה בחו"ל ולעמדות עם פוטנציאל השתכרות גבוה יותר. בנוסף, חברות רב-לאומיות רבות פועלות בישראל, והאנגלית היא לעיתים קרובות השפה העיקרית של תקשורת בתוך ארגונים אלה. בקיאות באנגלית יכולה לשפר באופן משמעותי את הזדמנויות הקריירה, במיוחד בתחומים כגון עסקים בינלאומיים, טכנולוגיה, מחקר ותיירות.
למי שבכל זאת מבקש לעצמו קריירה אקדמית, אנגלית היא השפה הראשית במחקר אקדמי והפצת ידע בתחומים רבים. לסטודנטים שלומדים באנגלית ומחזקים את מיומנויות השפה שלהם קל יותר לגשת למגוון רחב של משאבים, כולל מאמרי מחקר, כתבי עת, קורסים מקוונים, ומאגרי מידע. חשיפה זו מאפשרת להם להמשיך להתעדכן בהתפתחויות העדכניות ביותר בתחומם ולתרום לדיונים האקדמיים. היא גם מאפשרת קשר קל וזורם יותר עם קולגות מאוניברסיטאות שונות בעולם. מוסדות אקדמיים וארגונים רבים בישראל מציעים מלגות, מענקים ותוכניות סיוע כלכלי שמטרתן לתמוך בסטודנטים מרקע חברתי-כלכלי נמוך. כמו שאמרתי, התואר הראשון כשלעצמו לא מעניק בטחון רב כל כך כמו בעבר. לדעתי המעשה החתרני הוא לנצל את המלגות הללו בשביל לימודים באנגלית בארץ.
