מה המחקר יודע על הפרעות קשב אצל מבוגרים? – סקירת ספרות

הפרעות קשב וריכוז, הידועות גם כ- ADHD, הן תופעות המוכרות לנו בעיקר אצל ילדים ונוער המתקשים בלמידה. אנחנו מכירים קשיים של תלמידים מסוימים לשבת בכיתה לאורך זמן, להיות מרוכזים ולהקשיב למה שנאמר. תלמידים אלה בדרך כלל מאובחנים בלקויות למידה שונות, מקבלים טיפול תרופתי כגון ריטלין וגם הקלות לימודיות שנועדו לעזור להם עם התכנים וההתמודדות עם מבחנים.

אבחונים אלה לרוב קורים בגיל הלימודים. אך מה עושים מבוגרים שיש להם הפרעות קשב וריכוז? האם הם מתפקדים כרגיל, מנהלים חיי שגרה ויודעים להתנהל על אף הקשיים? ייתכן שיש כאלה שכן. אולם, ישנם מחקרים עולמיים המראים שיש לא מעט מבוגרים עם הפרעות קשב וריכוז שהדבר משפיע עליהם בלא מעט תחומי חיים ולעיתים קרובות.

סקירת ספרות המחקר בנושא מראה שמבוגרים עם הפרעות קשב יכולים לפתח התנהגויות מעט שונות או נטייה לעשות דברים באופן אחר, לעיתים מעט שלילי. אין הכוונה להתנהגות רעה אלא לקשיים להיות באותה סיטואציה באופן רציף, כמו למשל הפסקת ההקשבה באמצע שיחה או נטייה לדחות דברים בזמן עבודה ועוד.

הפרעות קשב וזוגיות

ישנם מחקרים שבדקו השפעה של הפרעת קשב וריכוז על זוגיות ומערכות יחסים. קבוצת חוקרות ישראליות חקרו התמודדות של אנשים שבני זוגם סובלים מהפרעות קשב (Ben-Naim et al., 2017). מסתבר שיש כמה היבטים מהותיים בזוגיות כמו: ארגון, תכנון כלכלי והרגלים משפחתיים שיש להם השפעה על התפקוד של אותו בן זוג הסובל מהפרעת קשב.

מאחר שהפרעת קשב מתבטאת בין היתר בבעיות של ארגון נכון וזיכרון, יש לא מעט בני זוג שהדבר יוביל אצלם לפספוס של מטלות ביתיות, אירועים משפחתיים, שכחה של חפצים כמו מפתחות או ארנק וגם דילוג על תשלומים שונים. לכל אלה יש השלכות מצטברות על היחסים הזוגיים ועל הדינמיקה המשפחתית בכלל.

לעיתים, אותו בן זוג הסובל מהפרעות קשב יעדיף לעשות מטלות שגרתיות בזמן אחר, כך שערימת הבגדים שמחכה לקיפול, לא תפריע לו, בזמן שבת הזוג תראה את זה כבלגן גדול וחוסר אחריות. זו רק דוגמה אחת לקונפליקט העלול לצוץ בשל הפרעה כזו. לאורך זמן, קונפליקטים כאלה שוחקים את הזוגיות ויכולים לגרום לריבים ולהשפיע לרעה על המשך הזוגיות.

הפרעות קשב אצל הורים

לא תמיד אנחנו שומעים על כך, אבל הורים רבים סובלים בעצמם מהפרעות קשב וריכוז. זה לא אומר בהכרח שגם הילדים שלהם יסבלו מאותן הפרעות, אמנם קיימת נטיה גנטית ל-ADHD אבל ההפרעה עשויה "לדלג" על הילדים, וההורים בכל זאת יצטרכו להתמודד עם אתגרים פנימיים בחיי ההורות.

עדויות של הורים הסובלים מהפרעות קשב וריכוז מלמדות על כך שכבר בשלבים הראשונים הדבר מורגש. אם ההורה מתקשה להיות מרוכז בדבר אחד, הוא יעביר את זה ישירות אל הילד ואם מדובר בתינוק שצריך לתת לו את הכלים הבסיסיים, יכול להיות שההורה לא יוכל לתת אותם בצורה מספיקה. לדוגמה, הורה שנותן לתינוק צעצוע מסוים אך מחליף לו אותו במהרה כי ההורה בעצמו לא יכול להתרכז בצעצוע אחד במשך זמן.

בנוסף, ניהול הזמן חשוב לילדים שגדלים. אם ההורה הסובל מהפרעות קשב לא יכול לנהל ולארגן את הזמן כראוי, הילד עלול להיפגע מכך. דוגמאות נפוצות לכך הן הקושי לקחת את הילדים לבית הספר בזמן כאשר הם מוכנים, כשיש להם אוכל ואת כל הציוד הנדרש. איחורים הם דבר נפוץ אצל הורים עם הפרעות קשב, לא בגלל חוסר אכפתיות או חוסר הבנה של חשיבות העמידה בזמנים, אלא בשל הקושי לנהל את הזמן בצורה נכונה (ארנון וארנון-לרנר, 2017).

הפרעות קשב ודחיינות בעבודה

מחקר אחר, מתייחס להיבט של דחיינות בזמן עבודה. דחיינות מוגדרת כנטייה לדחות ביצוע של מטלות ברמה שגורמת לאי נוחות או חוסר תפקוד. הדחיינות מושפעת מהיכולת לתכנן, לארגן ולהתנהל עצמית, כך שכישלון באחד מהיכולות הללו גורם ליותר דחיינות (Salotto, 2021).

על פי המחקר, אנשים המאובחנים עם הפרעות קשב סובלים יותר מדחיינות ואף מתקשים לנהל את הזמן הנדרש למטלות מסוימות. כך למשל, אדם שנמצא בעבודה אך מתקשה לתכנן את הזמן, לקבוע סדרי עדיפויות נכונים ולהגיע לכל המשימות כראוי, יעבוד בצורה לא נכונה ויהיה בעל הישגים נמוכים בעבודה. ביצוע לא ראוי כזה יכול להוביל לרגשות אשם אצל העובד ותחושה של חוסר שקט. כל אלה משפיעים על התפקוד השוטף בעבודה וגם על היחסים עם שאר העובדים וההנהלה.

בנוסף, התגלה במחקר שעובד שאינו מנהל את הזמן כראוי בשל הפרעות קשב, יעכב את ביצוע המטלות שיש לו למרות שהוא יודע שהוא צריך לעשות אותן. לעיתים מדובר גם על כך שדעתו של העובד מוסחת בקלות בזמן העבודה ובמקרה כזה ייתכן שהעובד יתחיל לנהל את הזמן בצורה טובה ולבצע את המוטל עליו, אך בטווח הארוך יותר, לא יוכל לתכנן קדימה את ביצוע המשימה.

הפרעות קשב ושינה לא תקינה (אינסומניה)

אינסומניה היא מצב של שינה לא תקינה הכוללת נדודי שינה, קשיים בהירדמות, שינה לא רציפה ועייפות מוגברת. מחקר מהשנים האחרונות בדק את הקשר בין הקשיים הללו לבין הפרעות קשב וריכוז אצל מבוגרים (Wynchank et al., 2018).

במחקר השתתפו אלפי אנשים עם הפרעות קשב שהתבקשו לענות על שאלון בנוגע להרגלי השינה שלהם ועד כמה הם נמצאים קרוב לתסמינים של אינסומניה. בקבוצת האנשים שיש לה הפרעות קשב וריכוז, למעלה מ- 40% דיווחו על תסמיני אינסומניה משמעותיים ואחוז דומה של משתתפים דיווח על משך זמן שינה קצר מהרגיל (פחות משש שעות).

ממצאי המחקר הראו שיש קשר בין הפרעות קשב משמעותיות ובין שינה לא תקינה, כלומר אינסומניה או משך זמן שינה חריג מהרגיל. בנוסף לכך, התברר שקשיים בקיום שינה תקינה גורמים לעייפות בבוקר ומשפיעים לרעה על המשך התפקוד היומי לאחר מכן. זה אומר שאדם שחווה שינה לא תקינה בלילה, יכול לחוות החמרה בסימפטומים של הפרעת קשב וריכוז ביום שלמחרת.

מחקר זה תומך במחקרים דומים שנעשו בנושא אשר בדקו את הקשר בין הדברים ונמצא גם שככל שהתסמינים של הפרעות הקשב והריכוז חמורים יותר, כך הסיכוי להפרעות בשינה גבוה יותר, בעיקר כשהתסמינים של היפראקטיביות גבוהים מהרגיל אצל אותו אדם.

השפעה על יכולת הנהיגה

אחד המחקרים הנוגע בהפרעות קשב וריכוז אצל מבוגרים, בדק את ההיבט של יכולת הנהיגה שלהם במגוון תנאי כביש ותנועה (Randell et al., 2020). המחקר בדק קבוצת מבוגרים עם הפרעות קשב המטופלים בתרופות וגם כאלה שלא. כולם התבקשו לנהוג במקומות שונים כמו: עיר, פרבר או דרך מהירה.

תוצאות המחקר מראות שהנהגים שיש להם הפרעות קשב אך אינם נוטלים תרופות, נטו לנהוג בצורה פחות בטוחה ועשו יותר טעויות נהיגה הנובעות מחוסר הקשבה וסבלנות, בייחוד בתנאים שדרשו הקשבה נמוכה כמו דרך מהירה. קבוצת המבוגרים השנייה, המטופלת בתרופות הפגינה ביצועי כביש מעט לקויים, אך במידה פחותה יותר.

כאשר בדקו את יכולת הנהיגה של מבוגרים עם ADHD בסימולטור המדמה תנאי כביש עם מעקב אלקטרוני צמוד אחרי תזוזת העיניים שלהם – נמצא שבעלי הפרעות קשב וריכוז נטו לנהוג במהירות גבוהה יותר, היו מעורבים ביותר תאונות, נהגו באופן המסכן נהגים אחרים והיתה להם שליטה פחות טובה על הרכב.

סיכום

סקירת ספרות המחקר הזו נותנת לנו להבין שיש למבוגרים קשיים לא מעטים בחיי היום יום שלהם ושעליהם להתמודד עם רבדים רבים כמעט בכל דבר שהם עושים. לא כל המבוגרים סובלים מהפרעות קשב וריכוז באותה רמה ומבטאים את אותם קשיים, אך המחקרים שנעשו בעניין מראים שהתופעה נפוצה ומשפיעה גם על אלה שנמצאים בסביבה של אותם מבוגרים, החל מהילדים ועד לקולגות בעבודה. זאת הסיבה – והמחקרים השונים גם מציינים אותה – שצריך לתת את תשומת הלב לא רק לילדים ולהתנהלות הלימודים שלהם בבתי הספר אלא גם למבוגרים שלא מפסיקים לסבול מהפרעות הקשב והריכוז וסוחבים אותן הלאה כל החיים.

מאמרים שצוטטו בסקירה:

ארנון א. וארנון-לרנר ש. (2017). התמודדות וטיפול בבעלי הפרעות קשב וריכוז הסובלים מדחיינות. פסיכואנליטיקה, ינואר 2017, 18-25.

Ben-Naim, S., Marom, I., Krashin, M., Gifter, B., & Arad, K. (2017). Life with a partner with ADHD: The moderating role of intimacy. Journal of Child and Family Studies, 26(5), 1365-1373.

Randell, N. J., Charlton, S. G., & Starkey, N. J. (2020). Driving with ADHD: performance effects and environment demand in traffic. Journal of attention disorders, 24(11), 1570-1580.

Salotto, M. J. (2021). Belonging to Tomorrow: A Phenomenological Examination of Procrastination for Adults Diagnosed with ADHD. Widener University.

Wynchank, D., Ten Have, M., Bijlenga, D., Penninx, B. W., Beekman, A. T., Lamers, F., … & Kooij, J. S. (2018). The association between insomnia and sleep duration in adults with attention-deficit hyperactivity disorder: results from a general population study. Journal of Clinical Sleep Medicine, 14(3), 349-357.