כמעט בכל שבוע אנחנו שומעים על תחום חדש שבו נגעה טכנולוגיית הבינה המלאכותית (AI – Artificial Intelligence). מרכב אוטומטי דרך רובוטים המסייעים לסטודנטים לרפואה לבצע ניתוחים מורכבים ועד להדפסה אוטומטית של פריטים שונים, יצירת גרפיקה אוטומטית, תרגום, מערכות זיהוי והתאמה ועוד. האם הבינה המלאכותית קרוב לפתור את רוב הבעיות של האנושות או דווקא יוצרת עוד אתגרים, קשיים ושאלות למי שכבר התחיל להתנסות בה? בדקנו עשרות מאמרים אקדמיים ודיווחים במגזינים נחשבים כדי לסכם באלו תחומים הבינה המלאכותית כבר הביאה את הגאולה ובאילו מהם קצת פחות. התחומים מוצגים כאן לפי 3 דירוגים: גבוה, בינוני, נמוך.
1) גבוה: תחומים בהם בינה מלאכותית משמשת כמעט ללא דופי
התחומים הבאים הם תחומים בהם החליפה טכנולוגיית ה-AI בהצלחה כמעט מוחלטת את היד האנושית. כמובן שכל פיתוח וכל פרויקט נתונים לבעיות ואתגרים, אבל הכיוון הוא אוטומציה מוחלטת ושליטה טכנולוגית מובהקת.
טרגוט ברשתות חברתיות
אולי הבינה המלאכותית המוכרת ביותר כיום מתבטאת בדבר שאנחנו עושים הכי הרבה ביומיום שלנו – נכנסים לרשתות החברתיות. הפוסטים אליהם אנחנו נחשפים ואותם אנחנו יוצרים בעצמנו הם בסיס לשאיבת נתונים משמעותית על חיינו, העדפותינו, תחומי העניין שלנו ולבסוף גם על המוצרים והשירותים שנצרוך. מערכות הפרסום הממומן של הרשתות החברתיות, ביניהן פייסבוק ואינסטגרם מבוססות על אלגוריתמים שהבסיס שלהם הוא לחלוטין AI ונחשבים ל"קוראי מחשבות".
רכבים אוטונומיים
יצרניות הרכבים הגדולות בעולם, ביניהן טסלה, טויוטה וולוו, כבר משתמשות בטכנולוגיית AI ומפתחות מחשבים שחושבים ומתפתחים ממש כמו בני אדם כשמדובר בנהיגה בכביש. הדגש במקרה זה הוא על מניעת תאונות דרכים, מערכות התראה חכמות וייעול שירותי הסעות ומוניות ברחבי העולם, לצד שירותי משלוחים ושינוע. כיום פועלים רכבים אוטונומיים כמו "אובר" ושירותי משלוחים אוטומטיים שמספקים הוכחות להצלחות בתחום, בלי יותר מדי תקלות.
סינון ספאם והטרלות
מערכות המיילים שאנחנו משתמשים בהן מדי יום בחיינו מערבות כבר מזמן בינה מלאכותית כדי לסנן את המיילים הרבים שמגיעים מספאמרים ומפרסום בעייתי ושולחות אותם ישירות לתיקיות הספאם והזבל. במחקרים שבדקו את יעילות הטכנולוגיה לסינון ספאם בג'ימייל, נמצא כי המערכת מצליחה לסנן 99.9% מהמיילים המוגדרים כספאם, תודו שזה נתון מרשים למדי לאור העובדה שאי שם יש עדיין אנשים תמימים שמאמינים שדוד שהם מעולם לא שמעו עליו נפטר והוריש להם מיליונים. אולי משום שלבינה מלאכותית אין דודים היא לא נופלת בפח הזה.
מחשבי מים וחישוב נתונים בתחום החקלאות
אחת המהפכות השקטות יותר בתחום ה-AI נעשית דווקא בעולם קדום ועתיק, עולם החקלאות. כיום יש שימוש רב במערכות המבוססות AI ובוחנות כל הזמן את נתוני השטח בשדה, כמות המים, מצב הקרקע ונתונים רבים נוספים שמסייעים לחקלאיים לייעל את תהליכי העבודה בשדה, לחסוך במשאבים ולגדל ירקות ופירות טובים ואיכותיים יותר.
2) בינוני: תחומים בהם בינה מלאכותית מסייעת אך זקוקה לסיוע של בינה אנושית
בתחומים אלה AI משמשת באופן נרחב זקוקה לכיוון ודיוק של עין או יד אנושית:
מערכות סיוע קוליות
"היי סירי, הדליקי את המזגן". כך התחיל החזון הגדול ביותר שמייצג את טכנולוגיית ה-AI. מערכות הבינה המלאכותית שיכולות לנהל את הבית, לעזור לנו לנהל עסק תוך כדי תנועה ונסיעה ולבצע פעולות חכמות מרחוק, גם אם אנחנו בלונדון והבית בישראל. מערכות הסיוע הקוליות משתלבות באינספור תחומים עסקיים, פיננסיים וכמובן בשימוש ביתי ומוכיחות את עצמן בדרך כלל כיעילות ואפילו מפתיעות בדיוקן. מצד שני, הן לא מושלמות ובמקרים רבים מספקות טעויות משעשעות מאד.
מערכות בנקאיות ופיננסיות
מערכות הבנקים נעזרות ב-AI כדי להציע לנו פתרונות פיננסיים חכמים. הן סוקרות באמצעות הבינה המלאכותית את הפעולות שאנחנו עושים, מתחברות לנתוני הגלישה שלנו באפליקציות ובאתרים ויודעות להציע לנו פתרונות ממוקדים בנו. הבעיה – הטכנולוגיה הזו משמשת את הבנקים לצמצם את מערכי המענה האנושי. הבוטים, הטלפונים האוטומטיים, ההצעות השונות – כל אלו לא תמיד קולעים לצורך שלנו למענה אנושי ממוקד, שבו עונים לנו על כל השאלות הבוערות ומוצאים עבורנו פתרונות אישיים.
שימוש ב-AI בעולם הרפואה
עולם הרפואה הוא אחד התחומים בהם בינה מלאכותית פורצת דרך, אך לא מדובר על דרך חלקה ללא טעויות או תהליכים ארוכים של פיתוח. המטרה היא ברורה – לייצר כלים יעילים ללמידה של הליכים רפואיים, לקצר את שנות הלימוד באמצעות הטכנולוגיה ולמצוא פתרונות חכמים למגוון רחב של טיפולים, בדיקות והערכות רפואיות. למרות שהבינה המלאכותית כבר נכנסה לתחומים רבים בעולם הרפואה, עדיין הדרך ארוכה ובסופו של דבר גם על הרובוטים יש פיקוח אנושי לכל דבר. מעבר לכך, יותר ויותר מתחילים להכיר בערכן וחשיבותן של הקשבה, אמפתיה וקשר אנושי בבריאות וברפואה, ואותן קשה לדמיין שבינה מלאכותית תוכל להחליף.
מערכות AI בשירות הגיימרים
מערכות הבינה המלאכותית השתלטו בין היתר גם על עולם הגיימינג ובמיוחד על התקשורת עם השחקנים במשחקים שונים. למרות שמדובר בתחום שבו טבעי לייצר פתרונות אוטומטיים, עדיין הטכנולוגיה פועלת עם לא מעט באגים ואי דיוקים, תקלות וצורך בעדכונים שוטפים של משחקים, גם כאלו שכבר נמצאים בשוק שנים ארוכות. הפנים אמנם אל עתיד מרתק שבו האוואטרים שלנו יתקשרו ביניהם בתוך משחק אחד גדול שמדמה את חיינו, אבל כרגע עדיין מדובר על תהליך בלמידה, שעוד לא מוכיח את עצמו עד הסוף.
תרגום
הבדיחות על מערכות התרגום המבוססות AI, ביניהן גוגל טרנסלייט הותיקה, כבר מוכרות. תרגום אוטומטי הוא יעיל ברמת הזמן והמהירות, ומסייע רבות לאנשים ברחבי העולם להתמצא ולתקשר טוב יותר. עם זאת, לצרכים מעבר לשימוש אישי בתקשורת יומיומית, התרגום לוקה בחסר ודורש עין אנושית שתעבור עליו, תשנה ותערוך אותו בהתאם לטקסט המתורגם הרצוי ולהגיון הבריא של הקורא. למרות הגאונות שבדבר, עדיין מדובר בטכנולוגיה שיש בה ליקויים וטעויות והיא מוכיחה שבסופו של דבר יש דברים שבהם אין ברירה אלא להיעזר בבני אדם שיכולים להבין ולברור בין מילים לפי ההקשר, או לבחור מילה חלופית שאיננה תרגום ישיר שתעביר טוב יותר את הכוונה.
3) נמוך: תחומים בהם בינה מלאכותית מנסה, אבל לא ממש עוזרת
בתחומים האלה בינה מלאכותית עוד לא באמת עושה את העבודה, ונדרש עוד פיתוח רב עד שהיא תהיה באמת יעילה בהם. מה שנקרא, נסי ריקוד. או שלא.
משאבי אנוש והעסקת עובדים
אחד התחומים העיקריים בעולם החברות והתאגידים שבו יש כל הזמן ניסיונות להשתמש ב-AI הוא עולם משאבי האנוש. הקונספט קרוי "העסקה עיוורת" ומשמעותו הערכת העובד באמצעות נתונים דרך מענה לשאלונים ושימוש באפליקציות בוחנות. המערכות המבוססות AI אמורות לסקור את הפרופילים של המועמדים ולספק מידע על מאגרי כשרונות ועל אנשים ספציפיים. למרות הנתונים הרבים שמערכת כזו יכולה לספק, עדיין ברוב החברות והתאגידים מעדיפים כיום, בעידן הפוסט-קורונה, לשים דגש על מפגש אנושי ועל הכרות עמוקה עם המועמדים.
כתיבת תוכן שיווקי
ה-AI מנסה להשתלט גם על עולמות יצירתיים כמו כתיבה ויצירת תוכן, באמצעות מערכות שמייצרות מאמרים, בעיקר מאמרי קידום אתרים, שאמורים לחסוך את השימוש בכותבים מקצועיים. התוצאה היא בדרך כלל מאמרים לקוניים, שיווקיים יתר על המידה ונטולי תוכן שלא מייצגים בצורה מכובדת את בעלי העסקים המפרסמים אותם. המאמרים האלו, הנכתבים על ידי בוטים אוטומטיים המזהים מילות מפתח ותכנים מרחבי הרשת, מנוסחים בצורה חסרת אופי כיאה לטכנולוגיה קרה ובסופו של דבר לא עומדים בקנה אחד עם הדרישה לתוכן אותנטי, מקורי ואמין. והכי גרוע: אין להם חוש הומור.
סיכום מאמרים אקדמיים
ברשת קיימות לא מעט אפליקציות המבטיחות לקצר את תהליכי הלמידה והמחקר עבור סטודנטים בתחומים שונים. האפליקציות מבוססות על מערכות AI שתוכנתו לסכם מאמרים ותכנים אקדמיים שונים. ממש כמו במקרה של כתיבת התוכן השיווקי, גם כאן מדובר במערכות המנסחות בצורה לקונית ולא מקצועית את התכנים ומבצעות סיכומי מאמרים אקדמיים בצורה טכנית וחסרת רגישות לפרטים. גם כאן בינה אנושית, הכרות עם השפה האקדמית ויכולת להכריע מהם באמת עיקרי המאמר מנצחים את הבינה המלאכותית.
בינה מלאכותית היא ללא ספק ההמצאה הגדולה של העידן שלנו, והיא משרתת אותנו בתחומים רבים כל כך. אולם בחלק מהתחומים היא עדיין לוקה בחסר. מה שבטוח הוא שהיא מוסיפה לא מעט עניין לחיינו ומעלה לא מעט שאלות על הדרך שבה נחיה בעתיד הלא רחוק בכלל.
